Peah 5:5-6

משנה ה המחליף עם העניים בשלו פטור ובשל עניים חייב שנים שקבלו את השדה באריסות זה נותן לזה חלקו מעשר עני וזה נותן לזה חלקו מעשר עני המקבל שדה לקצור אסור בלקט שכחה ופאה ומעשר עני אמר רבי יהודה אימתי בזמן שקבל ממנו למחצה לשליש ולרביע אבל אם א"ל שליש מה שאתה קוצר שלך מותר בלקט ובשכחה ובפאה ואסור במעשר עני

ר' עובדיה מברטנורא המחליף עם העניים נותן תבואה או פירות לעני בחלוף מה שלקט

שלו פטור מן המעשר. מה שנתן לו העני שהוא של לקט שכחה ופאה

ושל עניים חייב מה שנתן בעל הבית לעני מתבואתו, וחייב לעשר קודם שיתן אותו לעני

שנים שקבלו את השדה והם עניים

באריסות למחצה לשליש ולרביע, והם נעשים כבעל הבית, ובעל הבית עני אסור בלקט של שדהו דכתיב לא תלקט לעני, אזהרה לעני שלא ילקט הלקט שלו, וחייב להפריש מעשר עני ולתת אותו לעני אחר. ודוקא כל אחד על חלקו נעשה כבעל הבית, ולא על חלק חבירו. הלכך מותרין ליתן זה לזה מעשר עני

שקבלה ממנו למחצה שזכה במחובר. אבל אם אמר ליה שליש מה שאתה קוצר, אין לו חלק אלא בתלוש, וחיוב לקט שכחה ופאה הכל על בעל השדה, ואף על פי ששכחת העמרים בתלוש בשעת עמור, מכל מקום כאן פטור דלא קרינן ביה קצירך הואיל ולא זכה אלא בתלוש. וגר שנתגייר לאחר קצירה דחייב בשכחה לעיל לרבי יהודה, היינו משום דקרינן ביה שדך. ומכל מקום מהאי טעמא לא מחייבינן גר בלקט מאחר שעיקרו במחובר

------------------------ משנה ו המוכר את שדהו המוכר מותר והלוקח אסור לא ישכור אדם את הפועלים על מנת שילקט בנו אחריו מי שאינו מניח את העניים ללקוט או שהוא מניח את אחד ואחד לא או שהוא מסייע את אחד מהן הרי זה גוזל את העניים על זה נאמר אל תסג גבול עולים

ר' עובדיה מברטנורא המוכר שדהו שמכר לו שדה וקמתה. אבל מכר את הקמה בלבד ושייר השדה לעצמו, שניהם אסורים בלקט שכחה ופאה, שאצל זה אני קורא שדך ואצל זה אני קורא קצירך

המוכר מותר בלקט שכחה ופאה אם הוא עני

על מנת שילקט בנו אחריו שע"י כן הפועל מנכה לו מן השכירות, ונמצא פורע חובו משל עניים

אל תסג גבול עולים כלומר אל תקרי עולם אלא עולים, אית דמפרשי אלו עולי מצרים שלא תשנה האזהרות שבתורה שנתנה ליוצאי מצרים, ואית דמפרשי עולים אלו בני אדם שירדו מנכסיהם, וקרי להו עולים לשון כבוד, כדרך שקורין לעור סגי נהור