משנה ג


ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח העומר שהחזיק בו להוליכו אל העיר ושכחו מודים שאינו שכחה


ר' עובדיה מברטנורא


ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח
לקמן בסמוך מפרש לה


---------------------------
משנה ד


ואלו הן ראשי שורות שנים שהתחילו מאמצע השורה זה פניו לצפון וזה פניו לדרום ושכחו לפניהם ולאחריהם את שלפניהם שכחה ואת שלאחריהם אינו שכחה יחיד שהתחיל מראש השורה ושכח לפניו ולאחריו שלפניו אינו שכחה ושלאחריו שכחה מפני שהוא בבל תשוב זה הכלל כל שהוא בבל תשוב שכחה ושאינו בבל תשוב אינו שכחה


ר' עובדיה מברטנורא


שנים שהתחילו מאמצע שורה
של עמרים, זה הפך פניו לצפון וזה הפך פניו לדרום


ושכחו לפניהם
לאחר שהתחילו לעמר דלגו עומר ושכחוהו, הוי שכחה, דקרינן ביה לא תשוב לקחתו


ולאחריהם אינו שכחה
אם כשהפכו פניהם זה לצפון וזה לדרום והתחילו לעמר נשאר עומר אחד ביניהם ושכחוהו, אינו שכחה. לפי ששניהם סמכו זה על זה ומתוך כך נשכח


יחיד שהתחיל מראש השורה
השתא מפרש להא דתנן לעיל ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח. כגון שיש כאן עשר שורות של עשר עמרין מסודרין בשורות מצפון לדרום, והתחיל לעמר בראש שורה אחת ושכח עומר אחד לאחריו, הוי שכחה, כיון שעבר ממנו ועמר עומר הסמוך לו קרינן ביה לא תשוב לקחתו, אבל אם שכח עומר אחד או שנים בסוף השורה, דהיינו לפניו, והניחם וחזר והתחיל לעמר מתחלת שורה שניה, לא הוי שכחה, דלא קרינן ביה לא תשוב, שאני אומר דעתו לעשות שורה אחרת מאותם שהניח ממזרח למערב. והיינו דתנן העומר שכנגדו מוכיח, שהעומרים של שורות אחרות מוכיחים על אלו שהניח שלא שכחן שראויין להתחשב עמהן בשורה אחרת


Peah6: 4
וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת: שְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ מֵאֶמְצַע הַשּׁוּרָה, זֶה פָּנָיו לְצָפוֹן וְזֶה פָּנָיו לְדָרוֹם, וְשָׁכְחוּ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם — אֶת שֶׁלִּפְנֵיהֶם שִׁכְחָה וְאֶת שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אֵינוֹ שִׁכְחָה. יָחִיד שֶׁהִתְחִיל מֵרֹאשׁ הַשּׁוּרָה וְשָׁכַח לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו — שֶׁלְּפָנָיו אֵינוֹ שִׁכְחָה, וְשֶׁלְּאַחֲרָיו שִׁכְחָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּ,,בַל תָּשׁוּב”. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא בְּ,,בַל תָּשׁוּב” שִׁכְחָה; וְשֶׁאֵינוֹ בְּ,,בַל תָּשׁוּב” אֵינוֹ שִׁכְחָה.
And these are the ends of rows: [If] two workers started from the middle of the row, one facing north and one facing south, and they forgot [sheaves] in front of them and behind them —- that which is in front of them is deemed shich'chah and that which is behind them is not deemed shich'chah. [If] a lone worker started from the end of a row and forgot [sheaves] in front of him and behind him —- what is in front of him is not shich'chah, but what is behind him is shich'chah because it is governed by [the prohibition] (Deut. 24:19): Do not turn back.  This is the rule: Whatever is governed by “do not turn back” is shich'chah; whatever is not governed by “do not turn back” is not shich'chah.
Peah6: 3
רָאשֵׁי שׁוּרוֹת, הָעֹמֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מוֹכִיחַ, הָעֹמֶר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ אֶל הָעִיר וּשְׁכָחוֹ — מוֹדִים שֶׁאֵינוֹ שִׁכְחָה.
The ends of rows, [or] the sheaf whose adjacent sheaves show [that it is not forgotten], [or if] one took hold of the sheaf in order to take it to the city and he forgot it —- they agree that it is not shich'chah.