משנה יא

הקוצר בלילה והמעמר והסומא יש להם שכחה ואם היה מתכוין ליטול את הגס הגס אין לו שכחה אם אמר הרי אני קוצר על מנת מה שאני שוכח אני אטול יש לו שכחה

ר' עובדיה מברטנורא

הקוצר בלילה והמעמר בלילה

והסומא בין ביום בין בלילה

אם היה מתכוין ליטול הגס הגס כיון דמתכוין ליטול הגסין אפילו דקין אין להם שכחה

על מנת מה שאני שוכח אני נוטל יש לו שכחה דמתנה על מה שכתוב בתורה ותנאו בטל

--------------------------------- פרק ז

משנה א

כל זית שיש לו שם בשדה אפילו כזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה במה דברים אמורים בשמו ובמעשיו ובמקומו בשמו שהיה שפכוני או בישני במעשיו שהוא עושה הרבה במקומו שהוא עומד בצד הגת או בצד הפרצה ושאר כל הזיתים שנים שכחה ושלשה אינן שכחה רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים

ר' עובדיה מברטנורא כל זית. כזית הנטופה בשעתו על שם שהוא נוטף שמן קראו לו נטופה, אע"פ שאינו נוטף בכל שנה הואיל והעלו לו שם זה על שהוא נוטף בשעתו, אם שכחו אינו שכחה דכתיב ושכחת עומר בשדה, עומר שאתה שוכחו לעולם יצא זה שאתה זוכרו לאחר זמן

שופכני שזיתיו שופכים שמן הרבה

בישני שהוא מבייש כל שאר אילנות מרוב השמן שיוצא ממנו יותר מחביריו

שהוא עושה הרבה זיתים מרובים

שנים שכחה סתם מתניתין כבית הלל דאמרי לעיל שנים לעניים

רבי יוסי אומר אין שכחה לזיתים לא אמר רבי יוסי אלא בזמן שבא אדרינוס קיסר והחריב את כל הארץ ולא היו זיתים מצויין, אבל בזמן שזיתים מצויין מודה רבי יוסי דיש שכחה לזיתים. וכן מי שהיו כל זיתיו נטופה או שופכני או בישני יש להם שכחה