משנה ב
זית שנמצא עומד בין שלש שורות של שני מלבנים ושכחו אינו שכחה זית שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו אבל את התחיל בו אפילו כזית הנטופה בשעתו ושכחו יש לו שכחה כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו ר"מ אומר משתלך המחבא
ר' עובדיה מברטנורא
שלש שורות של שני מלבנים שלש שורות של אילני זיתים ובין שורה ראשונה לשניה ערוגה מרובעת כדמות מלבנות התבואה שבין הזיתים דתנן לעיל בריש פרק ג', וכן בין שורה שניה לשלישית ושכח אילן אמצעי שבשורה האמצעית, אינה שכחה שהאילנות שסביביו הסתירוהו, ודמי לחפוהו בקש או עמדו עניים כנגדו דתנן לעיל דאינו שכחה
בד"א אמתניתין דלעיל קמהדר דתנן בזית הנטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה. במה דברים אמורים בזמן שלא התחיל בו אבל התחיל בו ושכחו הרי זו שכחה עד שיהיה בו סאתים
כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו אם נזכר בעל הזיתים מן הזיתים ששכח באילן בעוד שיש לו זיתים תחתיו יכול לחזור וללקטן, ולא חשיבא שכחה מה ששכח בראש האילן אלא לאחר שלא נשארו לו זיתים תחת האילן
רבי מאיר אומר משתלך המחבא כלומר משבדק המלקט בכל מחבואי הזיתים, אז הוי הנשאר לעניים כשאין לבעל האילן זיתים תחתיו, אבל כל זמן שלא בדק המלקט בכל מחבואי הזיתים אף על פי שאין זיתים תחתיו יכול לחזור וללקט. ואין הלכה כרבי מאיר
-------------------------------- משנה ג
איזהו פרט הנושר בשעת הבצירה היה בוצר עקץ את האשכול הוסבך בעלים נפל מידו לארץ ונפרט הרי הוא של בעל הבית המניח את הכלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר הרי זה גוזל את העניים על זה נאמר אל תסג גבול עולים
ר' עובדיה מברטנורא
איזהו פרט האמור בתורה ופרט כרמך לא תלקט
עקץ חתך
הוסבך בעלים נקשר ונאחז בעלים ועל ידי כך נפל ונפרט
הרי הוא של בעל הבית שלא נפרט דרך בצירה
המניח כלכלה בשעה שהוא בוצר נותן סל תחת הענבים שיפול הפרט לתוכו
הרי זה גוזל את העניים דפרט בנשירתו זכו בו עניים קודם שיגיע לארץ
אל תסג גבול עולים מפורש לעיל בפרק ה