Peah 7:4-5

משנה ד

איזוהי עוללת כל שאין לה לא כתף ולא נטף אם יש לה כתף או נטף של בעל הבית אם ספק לעניים עוללת שבארכובה אם נקרצת עם האשכול הרי היא של בעל הבית ואם לאו הרי היא של עניים גרגר יחידי רבי יהודה אומר אשכול וחכמים אומרים עוללת

ר' עובדיה מברטנורא

איזו היא עוללת האמורה בתורה וכרמך לא תעולל

כתף השרביט האמצעי של האשכול מחוברים בו אשכולות קטנות הרבה, וכשהן שוכבים זה על זה כמשאוי שעל כתפו של אדם הוא נקרא כתף, וכשהן מפוזרים בשרביט אחד לכאן ואחד לכאן אין כאן כתף

נטף הן גרגרים של ענבים המחוברים בסוף השרביט שרגילים להיות תלוים שם ענבים הרבה, ועל שם שענביו נוטפות למטה נקרא נטף, ובלשון מקרא קורא לאשכול שאין לו לא כתף ולא נטף עולל, לפי שהוא לפני שאר האשכולות כעולל לפני האיש

אם ספק שנראים האשכולות הקטנות התלויות בשרביט כאילו שוכבות זו על זו ואין שוכבות יפה, דהשתא הוי ספק אם יש לה כתף אם לאו

שבארכובה יחור של זמורה שתלויין בה אשכולות הרבה והבוצר קוצצה, והיא נקראת רכובה ופעמים שיש בה עוללות עם האשכלות

נקרצת נקצצת ונחתכת, ודוגמתו שנינו ביומא קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו. ובמקרא קרץ מצפון בא

גרגר יחידי כגון אשכול שאין לו אשכולות קטנות שוכבות זו על זו אלא הגרגרים מחוברים בשרביט עצמו

רבי יהודה אומר אשכול דכתיב ונשאר בו עוללות כנוקף זית שנים שלשה גרגרים. שנים שלשה גרגרים עוללות, יותר מכאן אשכול

וחכמים אומרים עוללת דלא חשיבי הגרגרים השוכבים זה על זה להקרא כתף. והלכה כחכמים

----------------------------------- משנה ה

המדל בגפנים כשם שהוא מדל בתוך שלו כן הוא מדל בשל עניים דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשל עניים

ר' עובדיה מברטנורא

המדל בגפנים כשהגפנים תכופים זה אחר זה עוקר מאותם שבינתים והאחרים מתוקנים בכך

כך הוא מדל בשל עניים אע"פ שיש בהם פאה או עוללות של עניים כך מדל בשלהם כמו בשלו, קסבר עניים דין שותף יש להם וכשם ששותף כמו שהוא מדל בשלו כך מדל בשל חבירו אף עניים כן

רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי קסבר עניים דין קונה יש להם בחלקם, וכשם שהמוכר לחבירו י' אשכולות אסור ליגע בהן אף בשל עניים כן. והלכה כרבי יהודה