Peah 8:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

מדה זו אמורה בכהנים ובלוים ובישראלים היה מציל נוטל מחצה ונותן מחצה היה לו דבר מועט נותן לפניהם והן מחלקין ביניהם

ר' עובדיה מברטנורא

מדה זו
דאין פוחתין לעני אמורה בכהנים לוים וישראלים, כל אחד מהם שמחלק מעשר עני בגורן לא יפחות מזה השיעור

היה מציל
שאין רוצה לחלק לעניים שבאו כל מעשר עני שבידו, ורוצה להציל ממנו לקרוביו העניים

נוטל מחצה
ומצניע לצורך קרוביו

ונותן מחצה
לעניים שבאו. ואם לאחר שנטל מחצה והצניע לצורך קרוביו היה לו דבר מועט, כלומר שלא נשאר לו כדי לתת לכל אחד מן העניים שבאו כשיעור הקצוב לעיל במתניתין, נותן לפניהם מה שנשאר בידו והן מחלקים ביניהם

---------------------------------
משנה ז

אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שבת נותנין לו מזון שלש סעודות מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה והקופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה

ר' עובדיה מברטנורא

מככר בפונדיון
ככר הנמכר בפונדיון כשהחטים נמכרים ארבע סאים לסלע. וארבע סאין הן כ"ד קבין, שכל סאה היא ששה קבין והסלע הוא ד' דינרים וכל דינר ששה מעין נמצא הסלע כ"ד מעין נמצאו כ"ד קבין לכ"ד מעין, קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונים, הרי הככר הנמכר בפונדיון הוא חצי קב. אבל מפני שהחנוני רוצה להשתכר ליציאת האפייה והטחינה אי אפשר שימכר הככר שהוא חצי קב בפונדיון כפי הערך שמוכרים התבואה בשוק ארבע סאים בסלע לפיכך לא יהיה הככר הנמכר בפונדיון אלא רובע הקב בלבד. וכשמחלקים תבואה לעני בגורן ועליו לטחון ולאפות אין פוחתין מחצי קב, אבל כשנותנים לו ככר אפוי לא יהיה אלא רובע הקב שהם ששה ביצים. והכי מפורש בפרק כיצד משתתפין בעירובין

פרנסת לינה
מטה וכרים וכסתות

מזון שלש סעודות
שחייב אדם לאכול בשבת שלש סעודות

לא יטול מן התמחוי
לפי שהתמחוי מתחלק בכל יום, שהגבאים מחזירים על פתחי בעלי בתים בכל יום ולוקחים מהם תבשיל לצורך העניים, והכלי שמשימים בו את התבשיל נקרא תמחוי

לא יטול מן הקופה
לפי שהקופה מתחלקת מערב שבת לע"ש

נגבית בשנים
לפי שממשכנים על הצדקה, ואין עושים שררה על הצבור פחות משנים

ומתחלקת בשלשה
לפי שהיא כדיני ממונות ודיני ממונות בשלשה

Peah8: 6

מִדָּה זוֹ אֲמוּרָה בַּכֹּהֲנִים, וּבַלְוִיִּם וּבַיִּשְׂרְאֵלִים. הָיָה מַצִּיל — נוֹטֵל מֶחֱצָה וְנוֹתֵן מֶחֱצָה. הָיָה לוֹ דָבָר מֻעָט — נוֹתֵן לִפְנֵיהֶם וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן.

This measure is said with respect to Kohanim, Leviim, and Yisraelim. If he was saving, he can take half and give half. If he had a small amount, he puts it before them and they divide among themselves.

Peah8: 7

אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. לָן — נוֹתְנִין לוֹ פַּרְנָסַת לִינָה. שָׁבַת — נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת. מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת — לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי. מְזוֹן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעֻדּוֹת — לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה. וְהַקֻּפָּה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה.

We do not give a poor person who is traveling from place to place less than a loaf which costs a pundion when four seahs cost a sela. [If] he stays overnight, we give him provision for night-lodging. [If] he stays over Shabbos, we give him food for three meals. Whoever has [enough] food for two meals may not take from the [charity] plate. [If he has enough] food for fourteen meals, he may not take from the [charity] fund. The [charity] fund is collected by two and distributed by three.

Suggestions