פרק ב
משנה א
ואלו דברים מתעשרין דמאי בכל מקום הדבילה והתמרים והחרובים האורז והכמון האורז שבחוצה לארץ כל המשתמש ממנו פטור
ר' עובדיה מברטנורא
אלו דברים. בכל מקום אפילו מכזיב ולהלן אם לקחן מעם הארץ דבידוע שמארץ ישראל באו דמינכרי שאין דוגמתן אלא בארץ ישראל
כל המשתמש ממנו פטור אפילו בארץ ישראל דמנכר טפי ולא אתי לאחלופי באורז של א"י. אבל שאר דברים הנזכרים במתניתין איכא מינייהו בארץ ישראל דדמו לאותן שבחוצה לארץ, אלא דהנהו דחשיבי שדרך לנושאם מתוך חשיבותן למקומות שאין כיוצא בהן בעו עשורי דבידוע שמארץ ישראל הן
---------------------------------------- משנה ב
המקבל עליו להיות נאמן מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח ואינו מתארח אצל עם הארץ ר' יהודה אומר אף המתארח אצל עם הארץ נאמן אמרו לו על עצמו אינו נאמן כיצד יהא נאמן על של אחרים
ר' עובדיה מברטנורא
להיות נאמן על המעשרות ולא יהיו פירותיו דמאי מכאן ואילך
את שהוא לוקח ע"מ למכור, דאילו על מנת לאכול הא תנא רישא מעשר את שהוא אוכל
ואת שהוא מוכר מפירות קרקעותיו
על עצמו אינו נאמן שהרי הוא אוכל דבר שאינו מתוקן כשהוא מתארח אצל עם הארץ. ור"י סבר שאינו מפסיד נאמנותו בכך. ואין הלכה כר' יהודה