Demai 3:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

הרוצה לחזום עלי ירק להקל ממשאו לא ישליך עד שיעשר הלוקח ירק מן השוק ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיעשר שאינו מחוסר אלא מנין היה עומד ולוקח וראה טוען אחר יפה ממנו מותר להחזיר מפני שלא משך

ר' עובדיה מברטנורא

לחזום
לכרות ולחתך ואין לו דומה במשנה

להקל ממשאו
שלא יכבד עליו

לא ישליך עד שיעשר
שמא ימצאם עם הארץ ויאכל אותם כשאינם מתוקנים ונמצא נותן מכשול. והני מילי בירק הנאגד דאי בשלא נאגד אכתי לא אתחייב במעשר

הלוקח ירק מן השוק
ונטל אגודות ירק בידו ששומתן ידועה כך וכך אגודות בפרוטה ולאחר שנטלן נמלך עליהן להחזירן למוכר

לא יחזיר עד שיעשר
ויתן לו דמי המעשר שהוא מפריש, דמכי אגבהינהו נעשו שלו ונתחייב עליהן לעשרן

שאינו מעושר אלא מנין
האי מעושר הוי פירושא מחוסר, כלומר כבר קנה אותם בהגבהה ולא היה מחוסר אלא למנותן שכבר היה ידוע כך וכך אגודות בפרוטה

היה עומד ולוקח
ולא נטלם בידו ולא הגביהם

טוען אחר
משאוי אחר של ירקות

----------------------------------
משנה ג

המוצא פירות בדרך ונטלן לאוכלן ונמלך להצניע לא יצניע עד שיעשר ואם מתחלה נטלן בשביל שלא יאבדו פטור כל דבר שאין אדם רשאי למכרן דמאי לא ישלח לחברו דמאי רבי יוסי מתיר בודאי ובלבד שיודיענו

ר' עובדיה מברטנורא

לא יצניע עד שיעשר
דאסור להוציא מידו דבר שאינו מתוקן

שלא יאבדו
ולא נתכוין לזכות בהן

שאין אדם רשאי למכרו דמאי
כגון במדה דקה דאמרינן בפירקין דלעיל

לא ישלח לחבירו דמאי
בדקה, אבל שולח לו בגסה כיון שרשאי למוכרו בגסה

רבי יוסי מתיר
לשלוח לחברו ודאי אפילו בדקה, ובלבד שיודיעו. ומודה רבי יוסי שבדמאי אסור בדקה. ואין הלכה כרבי יוסי

Demai3: 3

הַמּוֹצֵא פֵרוֹת בַּדֶּרֶךְ וּנְטָלָן לְאָכְלָן, וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעַ, לֹא יַצְנִיעַ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. וְאִם מִתְּחִלָּה נְטָלָן בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ, פָּטוּר. כָּל דָּבָר שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְמָכְרוֹ דְּמַאי, לֹא יִשְׁלַח לַחֲבֵרוֹ דְּמַאי. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּוַּדַּאי, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ:

[If] one finds fruit on the road and picks it up to eat, and then decides to place [it] in a sheltered spot [instead], he may not place [it] in a sheltered spot until he tithes [it]. But if he initially picked it up so that it not be destroyed, he is exempt [from tithing it]. Whatever a person is not permitted to sell [in a state of] demai, he may not send to his friend [in a state of] demai. R’ Yose permits [sending] definitely [untithed produce], provided that he informs him.

Demai3: 2

הָרוֹצֶה לַחֲזֹם עֲלֵי יָרָק לְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ, לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק וְנִמְלַךְ לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, שֶׁאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא מִנְיָן. הָיָה עוֹמֵד וְלוֹקֵחַ וְרָאָה טֹעַן אַחֵר יָפֶה מִמֶּנּוּ, מֻתָּר לְהַחֲזִיר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָשָׁךְ:

One who wishes to trim the leaves of vegetables to lighten his burden may not discard [the leaves] until he tithes [them]. One who purchases vegetables in the market and decides to return [them] may not return [them] until he tithes [them], since [the transaction] is lacking nothing but counting. [If] one was standing and purchasing [a load of vegetables], and saw another load better than [the first], it is permitted to return [the first load], since he did not draw [it].

Suggestions