Demai 3:6-4:1

משנה ו


הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שהיא חשודה לחלוף את המתקלקל אמר רבי יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה מודה רבי יהודה בנותן לחמותו שביעית שאינה חשודה להחליף להאכיל את בתה שביעית


ר' עובדיה מברטנורא


המתקלקל
פת או תבשיל שנתקלקל


אמר רבי יהודה
בירושלמי מפרש דקמייתא נמי מלתיה דר' יהודה היא. והכי קאמר מפני שהיא חשודה להחליף את המתקלקל דברי ר' יהודה שרבי יהודה אומר רוצה היא בתקנת בתה וכו


בנותן לחמותו שביעית
בנותן לה לאפות ולבשל בשנה השביעית


שאינה חשודה להאכיל את בתה שביעית
דחמירא להו שביעית ואפילו אם יתקלקל לא תחליפנו בפירות שביעית. והלכה כר' יהודה


----------------------------------
פרק ד


משנה א


הלוקח פירות ממי שאינו נאמן על המעשרות ושכח לעשרן ושואלו בשבת יאכל על פיו חשכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר לא מצאו אמר לו אחד שאינו נאמן על המעשרות מעושרין הן אוכל על פיו חשכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה רבי שמעון שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו


ר' עובדיה מברטנורא


הלוקח פירות. בשבת יאכל על פיו
דאימת שבת עליו, שמתיראים לעבור עבירה ולשקר בשבת יותר מבחול


תרומת מעשר של דמאי
להכי נקט תרומת מעשר, דעמי הארץ נחשדו עליה דסברי אינה במיתה כל זמן שלא הופרש מעשר ראשון, אבל תרומה גדולה לא נחשדו עליה. ותרומת מעשר הויא אחד ממאה וכשחזרה למקומה לפחות ממאה חזרה ומדמעת


שואלו ואוכל על פיו
דמאחר שנקרא לה שם תרומה אימת דמוע על עם הארץ וירא לשקר. והלכה כר' שמעון שזורי


Demai4: 1
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן, וְשׁוֹאֲלוֹ בְשַׁבָּת — יֹאכַל עַל פִּיו. חָשְׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת — לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. לֹא מְצָאוֹ, אָמַר לוֹ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת: ,,מְעֻשָּׂרִין הֵן“ — אוֹכֵל עַל פִּיו. חָשְׁכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת — לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף בְּחֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו.
[If] one purchases fruit from someone who is not trusted regarding tithes, and forgets to tithe it, and asks [the seller] on the Sabbath, he may eat [the fruit based] on [the seller’s] word. [With] the onset of darkness at the departure of the Sabbath, he may not eat [it] until he separates tithes. [If] he did not find [the seller], [and] someone [else] who is not trusted regarding tithes said [to him]: ‘‘[The fruit] is tithed,’’ he may eat [it based] on his word. [With] the onset of darkness at the departure of the Sabbath, he may not eat [it] until he separates tithes. [Regarding] terumas maaser of demai which returned to its place, R’ Shimon Shezuri says: Even on a weekday, one may ask [the seller] and eat [the fruit based] on his word.
Demai3: 6
הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לַחֲלֹף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: רוֹצָה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוֹשָׁה מֵחֲתָנָהּ. מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית, שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית:
One who gives [food] to his mother-in-law must tithe that which he gives her and that which he takes back from her because she is suspected of exchanging that which spoils. R’ Yehudah said: She desires the well-being of her daughter and is embarrassed on ac-count of her son-in-law. R’ Yehudah agrees in the case of one who gives his mother-in-law [produce during] sheviis that she is not suspected of exchanging [it and thus] feeding her daughter sheviis [produce].