Demai 5:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

הלוקח מן העני וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה מעשר מכל אחד ואחד ובתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל אמר ר"י אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה מועטת מעשר מכל אחד ואחד

ר' עובדיה מברטנורא

הלוקח מן העני
המחזר על הפתחים

פלחי דבילה
חתיכות של דבילה

בולל ונוטל
דורס התמרים או הגרוגרות ומערבן יחד והן נבללים ומתערבים ונמצא מפריש מן החיוב, דקסבר יש בלילה בדבר היבש. אבל פרוסות של לחם ופלחי דבילה אין נבללין ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב

בזמן שהמתנה מרובה
בזמן שהכל נותנין מתנה מרובה, שכל המתנות שוות אז מועלת בלילה

אבל בזמן שהמתנה מועטת
כלומר שמתנה אחת מעוטה מחברתה לא מהניא בלילה, דדלמא כל חד וחד לא מתרמי דידיה וחיישינן שמא מן הרוב מפריש על המועט. כך נראה פירוש משנה זו בירושלמי

---------------------------------
משנה ו

הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שניה לא יעשר מזה על זה אפי' מאותו הסוג אפילו מאותו המין נאמן הסיטון לומר משל אחד הם

ר' עובדיה מברטנורא

סיטון
סוחר הלוקח תבואה מבעלי בתים הרבה ביחד ומוכר לאחרים במדה גסה

לא יעשר מזה על זה
דשמא מה שלקח ממנו בשניה מאדם אחר קנאו, ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב

ואפילו מאותו הסוג
כלומר מאותה קופה. ודומה לו במסכת כלים הסוגים הגדולים

ואפילו מאותו המין
דשניהם שחמתית או שניהם לבנה. ואם אמר הסיטון דמאדם אחד קנה נאמן

Demai5: 5

הַלּוֹקֵח מִן הֶעָנִי, וְכֵן הֶעָנִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ פְרוּסוֹת פַּת אוֹ פִלְחֵי דְבֵלָה — מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּבַתְּמָרִים וּבַגְּרוֹגְרוֹת — בּוֹלֵל וְנוֹטֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מְרֻבָּה, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מוּעֶטֶת — מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

One who buys from a pauper, and similarly, a pauper who was given pieces of bread or chunks of pressed-fig — tithes from each and every one. But with dates and dried figs — he mixes [them] and takes [maaser]. R’ Yehudah said: When is this so? When the dona-tion is large. But when the donation is small, he tithes from each and every one.

Demai5: 6

הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה — לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר: ,,מִשֶּׁל אֶחָד הֵם.“

One who buys from a grain wholesaler, and then buys from him a second time, cannot tithe from this [purchase] on behalf of that [one], even [if both are] from the same con-tainer, [and] even [if both are] of the same variety. [However,] the wholesaler is believed to say, ‘‘They are from one [person].’’

Suggestions