משנה ה
הלוקח מן העני וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה מעשר מכל אחד ואחד ובתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל אמר ר"י אימתי בזמן שמתנה מרובה אבל בזמן שמתנה מועטת מעשר מכל אחד ואחד
ר' עובדיה מברטנורא
הלוקח מן העני המחזר על הפתחים
פלחי דבילה חתיכות של דבילה
בולל ונוטל דורס התמרים או הגרוגרות ומערבן יחד והן נבללים ומתערבים ונמצא מפריש מן החיוב, דקסבר יש בלילה בדבר היבש. אבל פרוסות של לחם ופלחי דבילה אין נבללין ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב
בזמן שהמתנה מרובה בזמן שהכל נותנין מתנה מרובה, שכל המתנות שוות אז מועלת בלילה
אבל בזמן שהמתנה מועטת כלומר שמתנה אחת מעוטה מחברתה לא מהניא בלילה, דדלמא כל חד וחד לא מתרמי דידיה וחיישינן שמא מן הרוב מפריש על המועט. כך נראה פירוש משנה זו בירושלמי
--------------------------------- משנה ו
הלוקח מן הסיטון וחזר ולקח ממנו שניה לא יעשר מזה על זה אפי' מאותו הסוג אפילו מאותו המין נאמן הסיטון לומר משל אחד הם
ר' עובדיה מברטנורא
סיטון סוחר הלוקח תבואה מבעלי בתים הרבה ביחד ומוכר לאחרים במדה גסה
לא יעשר מזה על זה דשמא מה שלקח ממנו בשניה מאדם אחר קנאו, ואתי לאפרושי מן הפטור על החיוב
ואפילו מאותו הסוג כלומר מאותה קופה. ודומה לו במסכת כלים הסוגים הגדולים
ואפילו מאותו המין דשניהם שחמתית או שניהם לבנה. ואם אמר הסיטון דמאדם אחד קנה נאמן