Demai 5:11-6:1

משנה יא

תרם מן הדמאי על הדמאי מדמאי על הודאי תרומה ויחזור ויתרום מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות

ר' עובדיה מברטנורא

מן הדמאי על הדמאי דלמא האי מעושר והאי לא מעושר

תרומה ואין צריך לתקן את התרומה כיון דספק הוא ורוב עמי הארץ מעשרים הן

מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל דהוי דומיא דמפריש מן הנקוב על שאינו נקוב מן החיוב על הפטור, שאם הדמאי מעושר נמצאת התרומה טבל דאורייתא הלכך לא תאכל

----------------------------------- פרק ו

משנה א

המקבל שדה מישראל מן העובד כוכבים ומן הכותי יחלק לפניהם החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו אמר רבי יהודה אימתי בזמן שנתן לו מאותה השדה ומאותו המין אבל אם נתן לו משדה אחרת או ממין אחר מעשר ונותן לו

ר' עובדיה מברטנורא

המקבל שדה למחצה לשליש ולרביע כדרך האריסין

חולק לפניהם ואינו צריך לעשר חלק בעל השדה אבל מניח לפניהם חלק שכר הקרקע כשאינו מעושר, ולא חייבו חכמים למקבל שיעשר על חלקו של בעל השדה ויתן לו מה שפסק עמו כשהוא מעושר מפני ישוב א"י כדי שלא ימנעו מלקבל השדות באריסות

החוכר מקבל השדה בדבר קצוב כך וכך כורין לשנה בין שהיא עושה הרבה בין שהיא עושה מעט

תורם ונותן לו אבל לא מעשר, דכל חוכר על מנת כן יורד לשדה שיתן לו חכירותו מפירות הגדלים בשדה בטבלם, ומיהו משום דאין להשהות התרומה דאי אפשר לגורן שתעקר אלא אם כן נתרמה משום הכי תורם ונותן לו, ומסתבר דמנכה לו התרומה מחכירותו דמאי שנא תרומה ממעשר

אמר ר' יהודה אימתי סגי לחוכר שיתרום לבד ואינו מעשר, כשנותן לו חכירותו מאותה שדה ומאותו המין. אבל אם נתן לו משדה אחרת אף מאותו המין, או ממין אחר אף מאותה שדה כגון שזרע מקצת השדה מין אחר כשיעור חכירותו חייב אף לעשר, דדמי לפורע חובו. אי נמי אין דעת המחכיר לקבל פירות טבולים אלא כשפורע לו מאותה שדה ומאותו המין