משנה ד


הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשרה מעשר ותשעה מעשר שני מחל ושותה


ר' עובדיה מברטנורא


הלוקח יין מבין הכותים
קודם שגזרו על יינן והיה יינן ודאי טבל, והכא איירי בלוקח ערב שבת בין השמשות או שלקח מבעוד יום ושכח להפריש עד בין השמשות ואז אסור להפריש דתנן ספק חשיכה אין מעשרין את הודאי הלכך אסור לקבוע לו מקום דקביעות מקום חשוב כהפרשה ואסור בין השמשות, ומשום הכי לא קתני בסיפא ומעשר שני מחולל על המעות, דכיון דאינו רשאי לקבוע לו מקום בצפונו או בדרומו אי אפשר לחללו, אבל לקרות שם דאמר שאני עתיד להפריש שרי דכולי האי לא גזור בין השמשות


שאני עתיד להפריש
הכא לא קתני שאני עתיד להפריש למחר כדקתני לעיל גבי המזמין את חבירו, דדוקא כשאינו מתקן אלא מה שאוכל ושותה התירו להפריש למחר ממותר אכילתו ושתייתו הנשאר בשולי הכוס אבל לתקן את כל הנאד בשבת לא התירו. והכא אינו קורא שם לתרומת מעשר כמו בבבא של דמאי וכדלעיל גבי המזמין את חברו משום דגבי דמאי דמעשרן והן שלו קורא שם לתרומת מעשר כדי לתקן את המעשר ולאכלו, אבל כאן שהוא טבל ודאי צריך ליתן המעשר ללוי והלוי יקרא שם לתרומת מעשר


ועשרה מעשר ראשון ותשעה מעשר שני
לאו דוקא, שהרי לאחר שהפריש ממאה ב' לוגין לתרומה גדולה ונשאר צ"ח לא יהיה המעשר אלא י' לוגין פחות חומש ומעשר שני שמנה לוגין ושמנה עשיריות וחומש עשירית


מיחל ושותה. מתחיל ושותה
פירוש אחר מוזג ושותה, מיחל כמו מיהל ל' סבאך מהול במים וסתם מתניתין אתיא כר"מ דאמר אף בדאורייתא יש ברירה וזה שנשאר בשולי הכוס הוי כאילו הופרש מתחלה. ואינה הלכה אלא קי"ל דבדרבנן יש ברירה אבל בדאורייתא אין ברירה הלכך בודאי טבל לא יאכל ולא ישתה עד שיפריש


---------------------------------------
משנה ה


היו לו תאנים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש או בשדה אומר שתי תאנים שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה ועשר מעשר ראשון ותשעה מעשר שני היו דמאי אומר מה שאני עתיד להפריש למחר הרי הוא מעשר ושאר מעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות


ר' עובדיה מברטנורא


והוא בבית המדרש
בערב שבת ומתיירא שמא יקדש עליו היום ולא יוכל לעשר


Demai7: 4
הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים — אוֹמֵר: ,,שְׁנֵי לֻגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ — הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה; וַעֲשָׂרָה — מַעֲשֵׂר; וְתִשְׁעָה — מַעֲשֵׂר שֵׁנִי;“ מֵחֵל וְשׁוֹתֶה.
One who purchases wine from Cutheans says: ‘‘Two lugin that I will eventually separate, they are terumah; ten [lugin are] maaser [rishon], and nine [are] maaser sheni;’’ [and] he begins to drink.
Demai7: 5
הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁל טֶבֶל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה — אוֹמֵר: ,,שְׁתֵּי תְאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ — הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה; וְעֶשֶׂר — מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן; וְתֵשַׁע — מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.“ הָיוּ דְמַאי — אוֹמֵר: ,,מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר — הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר — עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו; וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי — בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת.“
[If] he has figs that are tevel in his home and he is in the study hall or in the field, he says: ‘‘Two figs that I will eventually separate, they are terumah; ten [figs are] maaser rishon, and nine [are] maaser sheni.’’ [If the figs] are demai, he says: ‘‘What I will separate tomorrow, let it be maaser [rishon], and the rest of the maaser [rishon] is next to it. That which I made maaser [rishon] is made into terumas maaser for it; and maaser sheni is on its northern or southern [side], and is deconsecrated on the coins.’’