Kilayim 2:1-2

פרק ב


משנה א


כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר יבור בין ממין אחד בין משני מינין רבי שמעון אומר לא אמרו אלא ממין אחד וחכמים אומרים כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע


ר' עובדיה מברטנורא


כל סאה שיש בה רובע
הקב דהיינו אחד מכ"ד לסאה שהסאה ששה קבין


ימעט
אותו מין אחר המעורב בו עד שיפחת הרובע ויתבטל בתוך הסאה ומותר לזרוע ולא מיתסר משום זורע כלאים


יבור
מכיון שהוזקק למעט יסיר הכל, משום דמיחזי כמקיים כלאים מכיון שהתחיל לברור אם לא היה בורר את כולו. אבל תחלתו פחות מרובע שרי. ואין הלכה כרבי יוסי


בין ממין אחד
בין שאותו רובע ממין אחד בין ממינין הרבה צריך למעט


לא אמרו אלא ממין אחד
דאין שני מינין מצטרפין לשיעור רובע


וחכמים אומרים כל שהוא כלאים לסאה
איכא בין חכמים לת"ק כגון סאה שעורים שיש בה רובע שבולת שועל וכוסמין, לת"ק צריך למעט לחכמים אין צריך למעט, דאין שבולת שועל מצטרף לכוסמין כיון דלא הוו כלאים בסאה של שעורים. והלכה כחכמים


---------------------------
משנה ב


במה דברים אמורים תבואה בתבואה וקטנית בקטנית תבואה בקטנית וקטנית בתבואה באמת אמרו זרעוני גנה שאינן נאכלין מצטרפין אחד מעשרים וארבע בנופל לבית סאה רבי שמעון אומר כשם שאמרו להחמיר כך אמרו להקל הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מעשרים וארבעה בנופל לבית סאה


ר' עובדיה מברטנורא


במה דברים אמורים תבואה בתבואה
תבואה במין תבואה או בקטנית הוא דאמרן ברובע לסאה ימעט, אבל זרעוני גינה שנתערבו בתבואה או בקטנית


א' מעשרים וארבע בנופל
מהן לבית סאה חטין, כלומר כשיעור הזרע שזורעים מהן למקום שזורעין בו סאה של חטין. ושיעור המקום שזורעים בו סאה של חטין הוא חמשים אמה על חמישים אמה ואין זורעים בו מזרעוני גינה אלא קב וחצי לפי שהן דקין ובקב וחצי מהן יש בהן כדי לזרוע מקום שזורעים בו סאה של חטין. נמצא לפי חשבון זה שאם נתערב בסאה אחת של תבואה או של קיטנית או של זרעונים אחד מארבעה ועשרים של קב וחצי מזרעוני גינה שהוא אחד מששה עשר בקב חייב למעט. הלכך אם נתערב בסאה תבואה כביצה וחצי זרעוני גינה שהוא אחד מכ"ד בקב וחצי קב ימעט


כשם שאמרו להחמיר
דזרעונים דקים אוסרים בשיעור מועט באחד מכ"ד בנופל מהן לבית סאה, כך אמרו להקל דזרעונים גסים שצריך מהן הרבה לזרוע בבית סאה אינן אוסרין בסאה חטין אלא אחד מכ"ד בנופל מהן לבית סאה, כגון זרע פשתן שצריך שלש סאים לבית סאה חטים אין צריך למעט עד שיתערב מהן שלש רביעים בסאה, והיינו דקתני הפשתן בתבואה מצטרפת אחד מכ"ד בנופל מהן לבית סאה, וכיון דנופל מהן שלשה סאין לבית סאה דהכי אמרינן בירושלמי נמצא שאין צריך למעט עד שיתערב מהן שלש רביעים של קב בסאה, וכן הלכה


Kilaim2: 1
כָּל סְאָה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רֹבַע מִמִּין אַחֵר, יְמַעֵט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יָבֹר. בֵּין מִמִּין אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי מִינִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִמִּין אֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם בִּסְאָה מִצְטָרֵף לְרֹבַע.
Any se’ah in which there is a quarter[-kav] of a different kind, he must reduce. R’ Yose says: He must remove. [This applies] whether it is of one kind and whether it is of two kinds. R’ Shimon says: They spoke only of one kind. But the Sages say: Whatever is kilayim with the se’ah can be added together [to constitute] a quarter[-kav].
Kilaim2: 2
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? תְּבוּאָה בִתְבוּאָה, וְקִטְנִית בְּקִטְנִית, תְּבוּאָה בְקִטְנִית, וְקִטְנִית בִּתְבוּאָה. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: זֵרְעוֹנֵי גִנָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִצְטָרְפִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּנוֹפֵל לְבֵית סְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ לְהַחְמִיר, כָּךְ אָמְרוּ לְהָקֵל. הַפִּשְׁתָּן בַּתְּבוּאָה מִצְטָרֶפֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּנוֹפֵל לְבֵית סְאָה.
With what are these things said? Grain in grain, legume in legume, grain in legume, legume in grain. In truth, they said: Garden seeds which are not eaten combine to one twenty-fourth of what is sown in a beis se’ah. R’ Shimon says: Just as they said to be stringent, so did they say to be lenient. Flax in grain combines to one twenty-fourth of what is sown in a beis se’ah.