Kilayim 2:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף לא יהא זורע ובא על גביהם שאינן עושין אלא לשלשה שנים תבואה שעלה בה ספיחי אסטיס וכן מקום הגרנות שעלו בהן מינין הרבה וכן תלתן שהעלה מיני צמחים אין מחייבין אותו לנכש אם נכש או כיסח אומרים לו עקור את הכל חוץ ממין אחד

ר' עובדיה מברטנורא

קנבוס או לוף
שמינים הללו אין התלעה וחרישה מועלת בהן, לפי שמתקיימים בארץ שלשה שנים ואינן מתליעין

אסטיס
צבעו דומה לתכלת קורין לו בערבי ני"ל ובלע"ז אנדיק"ו, ורגילים שכורתים אותו וחוזר וצומח, ומה שצומח פעם שנייה נקרא ספיח. אי נמי מה שצומח מן הזרע הנופל בשעת קצירה קרוי ספיח

מקום הגרנות
שדשים בו תבואה וקטנית

תלתן
בערבי חולב"א ובלע"ז פינגריק"ו

אין מחייבין אותו לנכש
דבלאו הכי סופו לעקרם לפי שאסטיס קשה לתבואה והעשבים קשים לתלתן כשנזרע למאכל אדם, ומקום הגרנות נמי קשים לו הזרעים שמחלידים את הקרקע ומלקים אותה ולא חזי תו למקום דישה

ואם נכש או כסח
דהשתא גלי דעתיה דניחא ליה באותם הנשארים שהרי עקר הכל חוץ מזה, אומרים לו עקור את הכל מפני שהוא נראה כמקיים כלאים

נכש
שעקר הצמחים בידיו עם השרש

כסח
שחתך העלים והשורש נשאר בארץ, תרגום לא תזמר לא תכסח

-------------------------------
משנה ו

הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין ב"ש אומרים שלשה תלמים של פתיח ובה"א מלא העול השרוני וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו

ר' עובדיה מברטנורא

משר משר
ערוגות ערוגות וכל ערוגה ממין אחד לבדו

שלשה תלמים של פתיח
כלומר מניח בין משר למשר ריוח שלשה תלמים של מחרישה מלשון יפתח וישדד אדמתו ובירושלמי מפרש שהם שתי אמות רוחב על שתי אמות אורך, ואח"כ מיצר והולך אם ירצה עד שלא ישאר ביניהן בסוף המצר אלא כל שהו, שהרי בכך הן נראים שלא נזרעו בערבוביא

העול השרוני
כמלוא רוחב העול שחורשים בו בשרון, דהיינו בבקעה, שהוא רחב מן העול שחורשים בו בהר

וקרובים דברי אלו וכו
ששיעור שלשה תלמים של פתיח קרוב להיות שוה למלוא העול השרוני

Kilaim2: 5

הָיְתָה שָׂדֵהוּ זְרוּעָה קַנְבּוֹס אוֹ לוּף, לֹא יְהֵא זוֹרֵעַ וּבָא עַל גַּבֵּיהֶם, שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה שָׁנִים. תְּבוּאָה שֶׁעָלָה בָהּ סְפִיחֵי אִסְטִיס, וְכֵן מְקוֹם הַגְּרָנוֹת שֶׁעָלוּ בָּהֶן מִינִין הַרְבֵּה, וְכֵן תִּלְתָּן שֶׁהֶעֱלָה מִינֵי צְמָחִים — אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְנַכֵּשׁ. אִם נִכֵּשׁ אוֹ כִּסַּח, אוֹמְרִים לוֹ: ,,עֲקֹר אֶת הַכֹּל חוּץ מִמִּין אֶחָד.“

[If] his field was planted with caraway or arum, he may not plant over them, since they do not produce for three years. Grain in which there arose aftergrowth of isatis, and similarly a place of threshing floors in which there arose many kinds, and similarly fenugreek which gave rise to varieties of plants — we do not obligate him to weed. If he weeded or cut down, we say to him: ‘‘Uproot the whole except for one kind.’’

Kilaim2: 6

הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ מֵשָׁר מֵשָׁר מִכָּל מִין — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה תְלָמִים שֶׁל פָּתִיחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא הָעֹל הַשָּׁרוֹנִי. וּקְרוֹבִין דִּבְרֵי אֵלּוּ לִהְיוֹת כְּדִבְרֵי אֵלּוּ.

. [If] someone wants to make his field into strips of every species — Beis Shammai say: Three furrows of groundbreaking. But Beis Hillel say: The full extent of the valley yoke. The opinion of these is close to being like the opinion of these.

Suggestions