Kilayim 2:9-10 - Mishna Yomit

משנה ט

הרוצה לעשות שדהו קרחת קרחת מכל מין עושה עשרים וארבעה קרחות לבית סאה מקרחת לבית רובע וזורע בתוכה כל מין שירצה היתה קרחת אחת או שתים זורעם חרדל שלש לא יזרע חרדל מפני שהיא נראית כשדה חרדל דברי ר"מ וחכ"א תשע קרחות מותרות עשר אסורות ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו כל שדהו בית כור לא יעשה בתוכה חוץ מקרחת אחת

ר' עובדיה מברטנורא

קרחת
מקום פנוי שאינו זרוע כשהוא מרובע קרוי קרחת, כמו בקרחתו דהיינו שנמרט השער והמקום חלק

עשרים וארבעה קרחות לבית סאה
ובכל קרחה זורע מין א'. ובית סאה הוא חמשים אמה על חמשים אמה, וכשאתה עושה בו כ"ד קרחות נמצאת כל קרחה עשר אמות ושני טפחים ומחצה אורך על עשר אמות רוחב, כיצד אם תעשה מחמשים על חמשים כ"ה קרחות תהיה כל קרחה עשר על עשר, קח אחת מהן כדי שישארו כ"ד קרחות ותחלקנה לכ"ד רצועות נמצא כל רצועה שני טפחים ומחצה רוחב על אורך עשר, שכל אמה היא בת ששה טפחים הרי ששים טפחים, לעשר אמות תן כל רצועה מאלו לראש כל קרחה נמצאת כל קרחה עשר אמות ושני טפחים ומחצה אורך על עשר אמות רוחב

מקרחת לבית רובע
שהרי יש בסאה עשרים וארבעה רביעית של קב תן אותם לעשרים וארבעה קרחות הרי לכל קרחה בית רובע

כל מין שירצה
ולא מצריך רבי מאיר הרחקה כלל דכיון דמרובעות הן נראות מופרשות ומובדלות זו מזו

היתה
בתוך שדה תבואה קרחת אחת של בית רובע או שתי קרחות

זורעם חרדל
דאינו נראה כשדה חרדל בתוך שדה תבואה, אבל שלשה קרחות נראות כשדה חרדל בתוך שדה תבואה לפי שאין רגילות לזרוע מן החרדל שדה גדולה. ושאר מינים אפילו שלשה קרחות אינן נראין כשדה כיון שרגילין לזרוע מהן הרבה ביחד

וחכמים אומרים תשע קרחות מותרות
ארישא קמהדר, דקאמר רבי מאיר דזורע כל כ"ד קרחות מכל מין שירצה, וחכמים אוסרים לסמוך מין אצל מין אחר אלא עושה לבית סאה כ"ה קרחות דהיינו חמש שורות וכל שורה מחמש קרחות וזורע קרחה ראשונה של שורה ראשונה ומניח שניה שאצלה בורה וזורע שלישית ומניח רביעית בורה וזורע חמישית ומניח שורה שניה כולה בורה וזורע משורה שלישית קרחה ראשונה ושלישית וחמישית ומניח שורה רביעית כולה בורה וזורע משורה חמישית קרחה ראשונה ושלישית וחמישית הרי תשע קרחות זרועות לבית סאה

עשר אסורות
שצריך שיהא מפסיק בין כל קרחת וקרחת כשיעור קרחת דהיינו בית רובע בקירוב. והלכה כחכמים

בית כור
ל' סאים. וטעמא דרבי אליעזר בן יעקב לא אתפרש

---------------------------
משנה י

כל שהוא בתוך בית רובע עולה במדת בית רובע אכילת הגפן והקבר והסלע עולין במדת בית רובע תבואה בתבואה בית רובע ירק בירק ששה טפחים תבואה בירק ירק בתבואה בית רובע ר' אליעזר אומר ירק בתבואה ששה טפחים

ר' עובדיה מברטנורא

כל שהוא בתוך בית רובע
כגון נקעים מלאים מים, אף על פי שאינם ראוים לזריעה עולים למדת בית רובע ליחשב הרחק בין מין ומין

אכילת הגפן
מה שהגפן תופסת ואוכלת סביבותיה, דהיינו כדי עבודתה, עולה למדת בית רובע להשלים עשר אמות וב' טפחים ומחצה אורך על עשר אמות רוחב, דאמרינן לעיל שהוא שיעור בית רובע שצריך להפסיק בין מין למין. וכן הקבר נמי עולה. וכן הסלע, ובסלע שאינו גבוה עשרה מיירי דאי גבוה עשרה הוי מחיצה ומפסיק בפני עצמו

תבואה בתבואה בית רובע
היתה שדהו זרועה חטין ורוצה לזרוע בה שעורים צריך להרחיק בית רובע, ובלבד שלא יהיו חטין מקיפים את השעורים מד' רוחות דהתם לא מהניא הרחקה עד שיהא פתוח מרוח אחת

ירק בתבואה בית רובע
ודוקא במרובע הוא דבעינן הכי, אבל אם רצה לעשות שורה של ירק בתוך שדה של תבואה עושה אורך שורה של עשר אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים שהחמירו במרובע טפי מבשורה, והכי אמרינן בירושלמי

רבי אליעזר אומר ירק בתבואה ששה טפחים
דסבר לא מחמרינן במרובע טפי מבשורה. ואין הלכה כר"א

Kilaim2: 9

הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת שָׂדֵהוּ קָרַחַת קָרַחַת מִכָּל מִין, עוֹשֶׂה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קָרָחוֹת לְבֵית סְאָה — מִקָּרַחַת לְבֵית רֹבַע — וְזוֹרֵעַ בְּתוֹכָהּ כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה. הָיְתָה קָרַחַת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, זוֹרְעָם חַרְדָּל. שָׁלֹשׁ, לֹא יִזְרַע חַרְדָּל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כִּשְׂדֵה חַרְדָּל. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תֵּשַׁע קָרָחוֹת מֻתָּרוֹת, עֶשֶׂר אֲסוּרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ כָל שָׂדֵהוּ בֵּית כּוֹר, לֹא יַעֲשֶׂה בְתוֹכָהּ חוּץ מִקָּרַחַת אַחַת.

[If] someone wants to make his field into squares of every species, he can make twenty-four squares in a beis se’ah — each square is a beis rova — and he can plant inside it any species he wants. [If] there were one or two squares, he can plant them with mustard. [If there were] three, he cannot plant [them] with mustard, because it looks like a field of mustard. This is the opinion of R’ Meir. But the Sages say: Nine squares are permitted, ten are forbidden. R’ Eliezer ben Yaakov says: Even if his entire field is a beis kor, he cannot make in it more than one square.

Kilaim2: 10

כָּל שֶׁהוּא בְתוֹךְ בֵּית רֹבַע עוֹלֶה בְמִדַּת בֵּית רֹבַע. אֲכִילַת הַגֶּפֶן, וְהַקֶּבֶר, וְהַסֶּלַע עוֹלִין בְּמִדַּת בֵּית רֹבַע. תְּבוּאָה בִּתְבוּאָה — בֵּית רֹבַע; יָרָק בְּיָרָק — שִׁשָּׁה טְפָחִים. תְּבוּאָה בְיָרָק, יָרָק בִּתְבוּאָה — בֵּית רֹבַע. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָרָק בִּתְבוּאָה — שִׁשָּׁה טְפָחִים.

All that is within a beis rova is counted in the measure of a beis rova. The work area of a grapevine, a grave, or a rock are counted in the measure of a beis rova. Grain with grain — a beis rova; greens with greens — six handbreadths. Grain with greens, greens with grain — a beis rova. R’ Eliezer says: Greens with grain — six handbreadths.

Suggestions