Kilayim 4:7-8

משנה ז


הנוטע שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך של חבירו ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים הרי אלו מצטרפות גבוה מעשרה טפחים אינן מצטרפות רבי יהודה אומר אם ערסן מלמעלה הרי אלו מצטרפות


ר' עובדיה מברטנורא


שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך של חבירו
ומיירי כגון ששורה אחת של שתי גפנים ושורה אחת של שלש. ואפילו רבי שמעון דאמר לקמן גבי המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו לא קדש דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, הכא מודה דמצטרפין לאסור הזרעים כיון דאיכא שלו ושל חבירו


ודרך היחיד ודרך הרבים
שאין אחד מהם רחב שמנה אמות, דברוחב שמנה אמות אמרינן בשלהי פרקין דאין מצטרפות


הרי אלו מצטרפות
להיות קרויין כרם וצריך להרחיק ארבע אמות


אם ערסן מלמעלה
שהעלה ראשי הגפנים על גבי הגדר ומתערבין אותם שבצד הגדר מזה עם אותם שבצד הגדר מזה. ועירסן הוא לשון איזה עריס דתנן לקמן בריש פרק ו, כלומר שעשה להן ערש


------------------------
משנה ח


הנוטע שתי שורות אם אין ביניהן שמונה אמות לא יביא זרע לשם היו שלש אם אין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם רבי אליעזר בן יעקב אומר משום חנינא בן חכינאי אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם שאילו מתחלה נטען הרי זה מותר בשמונה אמות


ר' עובדיה מברטנורא


הנוטע שתי שורות
של שתי שתי גפנים ואין בהן אחת יוצאה זנב


אם אין ביניהם ח' אמות לא יביא זרע לשם
דמצטרפין להיות כרם, אבל רחוקים שמנה חוץ ממקום הגפנים אין מצטרפים והרי הן כגפן יחידית, ומרחיק ששה טפחים משורה זו וששה טפחים משורה זו וזורע ששה אמות שבאמצע


בין שורה לחברתה ט"ז אמה
דכיון דאיכא שלש שורות הוו ככרם גדול והמקום שבין כל שתי שורות מהן נדון כדין קרחת הכרם שהוא שש עשרה אמה. אבל חרבה השורה האמצעית, לדברי תנא קמא לא בעינן ביניהם שיעור קרחה כיון דלא נשתייר כרם, ולא דמי לכרם בן ארבע וחמש שורות דכי חרבה האמצעית אכתי נשאר כרם הלכך בעי המקום המוקרח ט"ז אמה


רבי אליעזר בן יעקב אומר אפילו חרבה השורה האמצעית
מאחר שהיה כבר כרם אף עתה דין כרם יש לו וצריך ט"ז אמה


שאילו מתחלה נטען
כלומר שאם לא הגיעו לעולם לכלל כרם ולא היה נוטען מתחלה אלא שתי שורות לא היה צריך להיות ביניהן אלא שמנה אמות כדאמרינן לעיל, עכשיו שנטען שלש והגיעו לכלל כרם אע"פ שחרבה אמצעית ולא נשארו אלא שתים הרי הן ככרם שחרב באמצעיתו וצריך ט"ז אמה. ואין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב


Kilaim4: 7
הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוֹךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. גָּבֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם עֵרְסָן מִלְמַעְלָה, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת.
[If] someone plants one row within his own property, and there is one row within his neighbor’s property, and there is a private road or a public road in the middle, or a wall which is lower than ten handbreadths, then these [rows] combine. [If the wall is] higher than ten handbreadths, [the rows] do not combine. R’ Yehudah says: If he intertwined them above, then they combine.
Kilaim4: 8
הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת — אִם אֵין בֵּינֵיהֶן שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. הָיוּ שָׁלֹשׁ — אִם אֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשׁוּם חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי: אֲפִילּוּ חָרְבָה הָאֶמְצָעִית, וְאֵין בֵּין שׁוּרָה לַחֲבֶרְתָּהּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה נְטָעָן, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת.
[If] someone plants two rows [of vines] — if there are not eight cubits between them, he may not bring [foreign] seed there. [If] there were three [rows] — if there are not sixteen cubits between one row and the next, he may not bring [foreign] seed there. R’ Eliezer ben Yaakov says in the name of Chanina ben Chachinai: Even if the middle [row] is destroyed, and there are not sixteen cubits between one row and the next, he may not bring seed there, even though had they been planted [thus] to begin with, it would have been permitted with eight cubits.