Kilayim 5:6-7

משנה ו


הרואה ירק בכרם ואמר כשאגיע לו אלקטנו מותר כשאחזור אלקטנו אם הוסיף במאתים אסור


ר' עובדיה מברטנורא


כשאגיע לו
אע"פ שהוסיף מאתים עד שלא הגיע לו מותר, מאחר שאינו מתעצל בכלאים, אבל כשאחזור אסור משום דנתעצל ונתייאש, ודכוותה גבי מחיצת הכרם שנפרצה דכשנתייאש ולא גדרה קדש, אבל לא נתייאש שמתעסק כל שעה לגדור ולא הספיק עד שהוסיף מאתים לא קדש. וכיצד משערין אם הוסיף מאתים, רואים כשחותכים ירק זה או מין של תבואה זו מן המחובר בכמה זמן יבש שלא תשאר בו ליחה, הגע עצמך שיבש במאה שעה אם נשתהא בארץ חצי שעה משהגיע לו ולא לקטו הרי הוסיף מאתים ואסור, שכשם שהוא יבש מלחותו בכל חצי שעה חלק ממאתים כשהוא בתלוש, כך מוסיף בחצי שעה חלק ממאתים כשהוא במחובר


------------------------------------
משנה ז


היה עובר בכרם ונפלו ממנו זרעים או שיצאו עם הזבלים או עם המים הזורע וסיערתו הרוח לאחריו מותר סיערתו הרוח לפניו ר' עקיבא אומר אם עשבים יופך ואם אביב ינפץ ואם הביאה דגן תדלק


ר' עובדיה מברטנורא


עם הזבלים או עם המים
כשמזבל כרמו או כשפותח אמת המים להשקות הכרם פעמים יש עמהם זרעים, וכל הני שלא בכוונה נזרעו שרי, דלא תזרע כרמך בכוונה משמע


סיערתו הרוח
שהיה עומד בשדה וזורע והוליכה רוח סערה את הזרע בכרם


לאחריו מותר
דשלא בכוונה היה ולא ראה שהוליך הרוח את הזרע לתוך הכרם


ולפניו אסור
אם סיערתו הרוח לפניו וראה אסור


כיצד יעשה אם עשבים יופך
יחרוש ויהפך שרשי העשבים ושוב לא יצמחו


אם אביב
שכבר צמח הזרע אלא שלא הביא שליש


ינפץ
הזרע מן השיבולת והקשין מותרין והדגן אסור


ואם הביאה דגן תדלק
והכל אסור


Kilaim5: 6
הָרוֹאֶה יָרָק בַּכֶּרֶם וְאָמַר: ,,כְּשֶׁאַגִּיעַ לוֹ אֲלַקְּטֶנּוּ“ — מֻתָּר. ,,כְּשֶׁאֶחֱזוֹר אֲלַקְּטֶנּוּ“ — אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר.
[If] someone sees greens in the vineyard and says, ‘‘When I reach it I will pick it’’ — it is permitted. ‘‘When I return I will pick it’’ — if it increased a two-hundredth, it is forbidden.
Kilaim5: 7
הָיָה עוֹבֵר בַּכֶּרֶם וְנָפְלוּ מִמֶּנּוּ זְרָעִים, אוֹ שֶׁיָּצְאוּ עִם הַזְּבָלִים אוֹ עִם הַמַּיִם, הַזּוֹרֵעַ וְסִעֲרַתּוֹ הָרוּחַ לְאַחֲרָיו — מֻתָּר. סִעֲרַתּוּ הָרוּחַ לְפָנָיו, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם עֲשָׂבִים יוֹפַךְ; וְאִם אָבִיב, יְנַפֵּץ; וְאִם הֵבִיאָה דָּגָן, תִּדָּלֵק.
[If] someone was passing through [his] vineyard and seeds fell from him, or [seeds] were released together with the dung or with the water, [or if] someone was sowing and the wind blew [seed] behind him — it is permitted. [If] wind blew [seed] in front of him, R’ Akiva says: If [it grows] grasses he must turn it; if the grains have begun to ripen, he must shake the grains out of the ears; if it has produced completed grain, it must be burned.