Kilayim 7:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

אלו אוסרין ולא מקדשין מותר חרבן הכרם מותר מחול הכרם מותר פסקי עריס מותר אפיפירות אבל תחת הגפן ועבודת הגפן וארבע אמות שבכרם הרי אלו מתקדשות

ר' עובדיה מברטנורא

אלו אוסרים
המקום לזרוע בו

ולא מקדשים
שאם זרע אין הזרע טעון שריפה

מותר חרבן הכרם
כגון הא דתנן לעיל קרחת הכרם ט"ז אמה אם לא היו שם אלא ט"ו אמה וזרע שבע אמות לא קידש. וכן מותר מחול הכרם י"ב אמה אם לא היו שם אלא י"א אמה והרחיק ד"א מן הכרם וזרע את המותר לא קדש

מותר פסקי עריס
דתנן בפרקין דלעיל אם יש שם ח' אמות לא יביא זרע לשם ואם הרחיק ו' טפחים מכאן וו' טפחים מכאן וזרע את המותר לא קדש. ופסקי עריס דנקט לרבותא ואע"פ שיש עריס מכאן ועריס מכאן, וכ"ש בעריס א'

מותר אפיפירות
דתנן בפרקין דלעיל לא יביא זרע אל תחת המותר אם הביא לא קדש

אבל תחת הגפן
כגון זמורה שנמשכה חוץ לעבודת הגפן וזרע תחתיה

ועבודת הגפן
ו"ט שהם עבודת הגפן יחידית

ועבודת הכרם
ד"א

--------------------------------
משנה ד

המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קדש וחייב באחריותו רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין אדם מקדש דבר שאינו שלו

ר' עובדיה מברטנורא

וחייב באחריותו
לשלם לו את תבואתו ואפילו למאן דלא דאין דינא דגרמי שאני הכא דקא עביד מעשה בידים

אין אדם מקדש דבר שאינו שלו
ול"ד לשאר איסורים שבתורה כגון הנותן חלב ודם בקדירת חבירו או בשל בשר בחלב של חבירו דאוסרן, דשאני כלאים דכתיב בהו לא תזרע כרמך כלאים דמשמע כרמך ולא כרם אחר, ורבנן אמרי לא תזרע כרמך אין לי אלא כרמך כרם אחר מנין ת"ל כלאים מ"מ. ואין הלכה כר' יוסי ולא כרבי שמעון ולא כרבי עקיבא

Kilaim7: 3

אֵלּוּ אוֹסְרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין: מוֹתַר חָרְבָּן הַכֶּרֶם, מוֹתַר מְחוֹל הַכֶּרֶם, מוֹתַר פִּסְקֵי עָרִיס, מוֹתַר אַפִּיפְיָרוֹת. אֲבָל תַּחַת הַגֶּפֶן, וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן, וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם, הֲרֵי אֵלּוּ מִתְקַדְּשׁוֹת.

The following prohibit but do not condemn: the extra [part] of a destroyed vineyard, the extra [part] of a vineyard perimeter, the extra [part] of disruptions of a hanging vineyard, and the extra [part] of vine supports. But under the vine, the work area of a vine, and the four cubits of the vineyard, these become condemned.

Kilaim7: 4

הַמְּסַכֵּךְ אֶת גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ, וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין אָדָם מְקַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

[If] someone positions his vine so that it overshadows the grain of his fellow, this condemns, and he is responsible for it. R’ Yose and R’ Shimon say: A person cannot condemn something which is not his.

Suggestions