Kilayim 9:1-2 - Mishna Yomit

פרק ט

משנה א

אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים ואינו מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים אין הכהנים לובשין לשמש בבית המקדש אלא צמר ופשתים צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה אם רוב מן הגמלים מותר ואם רוב מן הרחלים אסור מחצה למחצה אסור וכן הפשתן והקנבוס שטרפן זה בזה

ר' עובדיה מברטנורא

אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים
דכתיב לא תלבש שעטנז צמר ופשתים. שעטנז כלל צמר ופשתים פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, צמר ופשתים אין מידי אחרינא לא. וצמר הוא צמר רחלים ואילים בלבד דכתיב ומישע מלך מואב היה נוקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר, אין לך קרוי צמר סתם אלא צמר אילים אבל שאר צמר צריך ליתן שם לווי, צמר גמלים צמר ארנבים צמר עזים

ואינו מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים
דכתיב והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בגד פשתים

אין הכהנים לובשים לשמש במקדש אלא צמר ופשתים
דבבגדי כהנים כתיב שש ובד, והוא פשתן שעולה בד בבד, כלומר קנה יחידי מכל גרעין ואין שני קנים עולים מגרעין אחד. ובאבנט כתיב תכלת וארגמן ותולעת שני. ותכלת, צמר צבוע בדם חלזון. וארגמן, צמר צבוע בצבע אדום ששמו ארגמן והוא לאכ"א בלע"ז. ותולעת שני, הוא צמר צבוע בצבע אדום שקורין כרמז"י

שטרפן
שערבן

מותר
לערב עמהן פשתן לפי שצמר רחלים נתבטל ברוב של גמלים

וכן פשתן וקנבוס
שנתערבו והרוב מן הקנבוס מותר להביא צמר ולערב עמהם

---------------------------------
משנה ב

השיריים והכלך אין בהם משום כלאים אבל אסורים מפני מראית העין הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים ובלבד שלא יהיה בשרו נוגע בהן אין עראי לכלאים ולא ילבש כלאים אפי' ע"ג עשרה אפי' לגנוב את המכס

ר' עובדיה מברטנורא

השיריים והכלך
מינים של משי הן, והכלך גדל בכרכי הים ותבניתו כתבנית הזהב, והוא רך ביותר ודומה לצמר

אבל אסורים
דאתי לאחלופי בצמר ופשתים. ומפני שלא היו מצויין ביניהם לא היו מכירים בהן ואתי לאחלופי הלכך אסורים מפני מראית העין. אבל האידנא שהמשי מצוי בינינו והכל יודעים ומכירים בו אין אסור שום מין של משי בצמר או בפשתים, וכן הקנבוס שרי בין בצמר בין בפשתים שהכל מכירים בו

הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים
לפי שהן עשויין לשכיבה והתורה אמרה לא יעלה עליך אבל אתה מותר להציעו תחתיך. והני מילי כשהן קשים ורקנים ונתונים על גבי אצטבא אז הן מותרין כשאין בשרו נוגע בהם, אבל אם הם רכים או מלאים או אפילו רקנים ומונחים על גבי מטה אפילו עשר מצעות זו על גבי זו וכלאים תחתיהם אסור לישן עליהם לפי שנכפפים תחתיו ונכרכים על בשרו

אין עראי לכלאים
דלבישת עראי לבישה היא

אפילו על גבי עשרה
ואע"פ שאינו נהנה מן הכלאים

את המכס
ראיתי לקצת מרבותי שפירשו כגון במקום שהיהודים פורעים מכס למוכס העומד מאליו, ולובש כלאים כדי שלא יכיר שהוא יהודי. ולי נראה לגנוב את המכס לפי שאין אדם נותן מכס מבגדים שהוא לובש. וסתם משנה זו סברה דבר שאין מתכוין אסור, ופליגא אאידך סתמא דתנן מוכרי כסות מוכרין כדרכן

Kilaim9: 1

אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. וְאֵינוֹ מְטַּמֵּא בַנְּגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֵין הַכֹּהֲנִים לוֹבְשִׁין לְשַׁמֵּשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר רְחֵלִים שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה — אִם רֹב מִן הַגְּמַלִּים מֻתָּר; וְאִם רֹב מִן הָרְחֵלִים אָסוּר; מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, אָסוּר. וְכֵן הַפִּשְׁתָּן וְהַקַּנְּבּוֹס שֶׁטְּרָפָן זֶה בָזֶה.

No [fabrics] are prohibited because of kilayim other than wool or flax. No [fabrics] contract tzaraas other than wool or flax. The Kohanim do not wear for service in the Temple any [fabrics] other than wool and flax. Camel’s hair and sheep’s wool which he mixed together — if the majority is from camels it is permitted; if the majority is from sheep it is forbidden; half and half, it is forbidden. And so too with flax and hemp which he mixed together.

Kilaim9: 2

הַשִׁירָיִים וְהַכָּלָךְ אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, אֲבָל אֲסוּרִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בָּהֶן. אֵין עֲרַאי לְכִלְאַיִם, וְלֹא יִלְבַּשׁ כִּלְאַיִם אֲפִילּוּ עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה, אֲפִילּוּ לִגְנוֹב אֶת הַמֶּכֶס.

Shirayim and kalach are not kilayim, but they are forbidden because of their appearance. Mats and cushions do not [pose a problem of] kilayim, provided that his skin does not touch them. There is no casual kilayim, and a person may not wear kilayim even on top of ten [garments], and even in order to evade the tax.

Suggestions