משנה ה המרבה בתרומה רבי אליעזר אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר יתר מכאן יעשנה תרומת מעשר למקום אחר רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים עד שישייר שם חולין
ר' עובדיה מברטנורא
אחד מעשרה יכול להרבות ולהפריש תרומה, הואיל ואשכחן שם תרומה במקום אחר שהיא אחד מעשר. ואם רבה יותר אין שם תרומה על אותו רבוי, והוא חולין הטבולין למעשר ומדומע בתרומה, וזו היא תקנתו שיעשנו תרומת מעשר למקום אחר ויתנהו ללוי שיעשנו תרומת מעשר על מעשר טבל שלו והלוי יתן לו חולין כנגד אותו רבוי. והא דקאמר יעשנו תרומת מעשר למקום אחר ולא אמר יעשנו תרומה למקום אחר, לפי שאין תורמין שלא מן המוקף, אבל תרומת מעשר מפרישין אותה שלא מן המוקף
מחצה חולין ומחצה תרומה דסבר יכול אדם לעשות חצי כריו תרומה, דכתיב ראשית דגנך, דיו לראשית שיהיה כדגן, ראשית היא תרומה, ודגן הוא השיריים
עד שישייר שם חולין לא בעינן רק שיהיו שיריה ניכרין. והלכה כר"ט ור"ע
-------------------------------------------- משנה ו בשלשה פרקים משערים את הכלכלה בבכורות ובסיפות ובאמצע הקיץ המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משלשתן
ר' עובדיה מברטנורא
הכלכלה הסל שמודדים בו להפריש המעשרות ותרומת מעשר, שאין מפרישים אותן אלא במדה ובמנין ובמשקל, כדתנן ואל תרבה לעשר אומדות. אבל תרומה גדולה אין מפרישים אותה אלא מאומד כדתנן לעיל
משערין את הכלכלה לידע מה שיכנסו בה מן הפירות
בבכורות בזמן שהפירות בבכוריהן הן במלואן והכלכלה מכילה מהן פחות ממה שהיא מכילה מהן בסוף הקיץ, שכבר התחילו להצטמק והן צנומות דקות
ובאמצע הקיץ שהן מבושלות ואינם מצומקות, הכלכלה מחזקת מן הפירות יותר ממה שמחזקת מהן כשהן מבוכרות במלואן, ופחות ממה שהיא מחזקת מהן בסוף הקיץ כשכבר נצטמקו. הלכך משערין בג' זמנים הללו
ובסייפות פירות שבסוף הקיץ
המונה משובח מן המוציא באומד
והמודד משובח וכו ודוקא במעשרות ובתרומת מעשר, אבל לא בתרומה גדולה כדפרישית