Terumos 6:1-2 - Mishna Yomit

משנה א

האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש אחד האוכל ואחד השותה ואחד הסך אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה משלם חומשה וחומש חומשה אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנים והם נעשין תרומה והתשלומין תרומה אם רצה הכהן למחול אינו מוחל

ר' עובדיה מברטנורא

האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש
כדכתיב כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו. והחומש הוא רביעית מה שאכל, כגון אם אכל תרומה ששוה דינר משלם דינר ורביע שהם בין הכל חמשה רביעיות דינר, נמצא הקרן עם חומשו חמשה, וכל חומשים האמורים בתורה כך הם

אחד השותה
יין

ואחד הסך
שמן. דשתיה בכלל אכילה דכתיב )דברים יד( בבקר ובצאן וביין ובשכר, וכתיב בתריה ואכלת שם. וסיכה כשתיה דכתיב ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו

וחומש חומשה
שאם אכל תרומה ושלם קרן וחומש וחזר ואכל תשלומי החומש מוסיף חומש על אותו חומש

אינו משלם תרומה
שהתרומה לכהן, ותשלומי מה שאכל הם חוב עליו, ואינו יכול לפרוע חובו ממקום אחר

אלא חולין מתוקנים
שהפרישו מהן תרומות ומעשרות, דרחמנא אמר ונתן לכהן את הקדש, דבר הראוי להיות קדש. וחומש נמי צריך להיות מחולין מתוקנים דכתיב ויסף חמישיתו עליו מלמד שחומשו כמותו

והן נעשין תרומה
אותן חולין מתוקנים

והתשלומין תרומה
שאם חזר ואכל בשוגג אותן חולין שנשתלמו, מה שחוזר ומשלם תחתיהן גם הם נעשין תרומה

אינו מוחל
דכיון דגזרת הכתוב היא דחייב לשלם דבר הראוי להיות קדש ואינו יכול לפטור עצמו בדמים, אין הדבר תלוי בבעלים

-----------------------------

משנה ב

בת ישראל שאכלה תרומה ואח"כ נשאת לכהן אם תרומה שלא זכה בה כהן אכלה משלמת קרן וחומש לעצמה ואם תרומה שזכה בה כהן אכלה משלמת קרן לבעלים וחומש לעצמה מפני שאמרו האוכל תרומה שוגג משלם קרן לבעלים וחומש לכל מי שירצה

ר' עובדיה מברטנורא

בת ישראל
שהפרישה תרומה ולא נתנה אותה לכהן ואכלתה שוגג

ואח"כ נשאת לכהן
והרי היא ראויה לאכול בתרומה דאשת כהן אוכלת בתרומה

משלמת קרן וחומש לעצמה
שהרי אם היתה אותה תרומה שאכלה עכשיו בעין לא היתה חייבת ליתנה לכהן דהיא נעשית כהנת בנשואיה, הלכך עתה נמי התשלומים הן שלה

משלמת קרן לבעלים
כדין גוזל חבירו, אבל החומש תעכב לעצמה

Terumos6: 2

בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁאָכְלָה תְרוּמָה וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת לְכֹהֵן, אִם תְּרוּמָה שֶׁלֹּא זָכָה בָהּ כֹּהֵן אָכְלָה, מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְעַצְמָהּ. וְאִם תְּרוּמָה שֶׁזָּכָה בָהּ כֹּהֵן אָכְלָה, מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן לַבְּעָלִים, וְחֹמֶשׁ לְעַצְמָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג, מְשַׁלֵּם קֶרֶן לַבְּעָלִים, וְחֹמֶשׁ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה.

[If] the daughter of a non-Kohen [inadvertently] ate terumah and afterwards married a Kohen, if it was terumah which a Kohen had not yet acquired that she ate, she pays the principal and the [additional] fifth to herself. And if it was terumah which a Ko-hen had already acquired that she ate, [she] pays the principal to the owners, and the fifth to herself, because they said: Someone who eats terumah inadvertently, pays the principal to the owners, and the [additional] fifth to whomever he wants.

Terumos6: 1

הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹתֶה וְאֶחָד הַסָּךְ, אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה, מְשַׁלֵּם חֻמְשָׁהּ וְחֹמֶשׁ חֻמְשָׁהּ. אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה, אֶלָּא חֻלִּין מְתֻקָּנִים, וְהֵם נַעֲשִׂין תְּרוּמָה, וְהַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה. אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל, אֵינוֹ מוֹחֵל.

[If] someone eats terumah by mistake, he pays the principal plus a fifth. Whether one eats, drinks, or anoints, whether it is te-rumah which is tahor or terumah which is tamei, he pays its fifth and a fifth of its fifth. He does not pay [with] terumah, but with tithed chullin, and these [tithed chullin] become terumah, and the payment is terumah. If the Kohen wanted to forgive [this payment], he cannot forgive [it].

Suggestions