Terumos 7:1-2

פרק ז

משנה א

האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש התשלומין חולין אם רצה הכהן למחול מוחל

ר' עובדיה מברטנורא

האוכל תרומה מזיד בלא התראה, דאילו אתרו ביה לוקה ואינו משלם. ואע"ג דבלא התראה חייב מיתה בידי שמים, אינה פוטרת מן התשלומין

ואינו משלם את החומש דלא חייבה תורה חומש אלא לאוכל תרומה בשגגה

התשלומין חולין דתשלומין דשוגג בלבד קרנהו רחמנא קדש, כדכתיב ונתן לכהן את הקדש, אבל תשלומין דמזיד חולין הן, והואיל והן חולין אם רצה הכהן למחול מוחל, משא"כ בתשלומין של שוגג שאם רצה למחול אינו מוחל מפני שהן קדש

-------------------------------

משנה ב

בת כהן שנשאת לישראל ואחר כך אכלה תרומה משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש ומיתתה בשרפה נשאת לאחד מכל הפסולין משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק דברי רבי מאיר וחכמים אומרים זו וזו משלמות את הקרן ואינן משלמות את החומש ומיתתן בשרפה

ר' עובדיה מברטנורא

בת כהן שנשאת לישראל ואסורה לאכול בתרומה

משלמת את הקרן כדין גוזל את חבירו, אבל לא חומש דכהנת היא, וכתיב וכל זר לא יאכל קדש יצאה זאת שאינה זרה ואפשר לה שתשוב לבית אביה כנעוריה ותהא מותרת לאכול בתרומה

ומיתתה בשרפה אם זנתה תחת בעלה ישראל, כדכתיב ובת איש כהן כי תחל לזנות וכו', כל שהיא בת כהן לא שנא אשת כהן ולא שנא אשת ישראל באש תשרף

נשאת לאחד מכל הפסולים כגון חלל נתין וממזר, משלמת קרן וחומש, שהרי נתחללה בביאתו ואינה ראויה עוד לאכול בתרומה והרי היא כזרה

ומיתתה בחנק דכתיב ובת איש כהן כי תחל לזנות, מי שראויה לחזור לבית אביה אלמלא זנות זה היא בשרפה, יצתה נבעלת לפסול לה שאינה ראויה לחזור לבית אביה שזו אינה בשרפה

וחכמים אומרים וכו דלא הויא זרה עד שתהא זרה מתחלתה ועד סופה וזו הואיל וכבר אכלה בתרומה אינה משלמת את החומש

ומיתתה בשרפה ובת איש כהן כתיב מכל מקום. והלכה כחכמים