משנה ד יין של תרומה שנתגלה ישפך ואין צריך לומר של חולין שלשה משקין אסורים משום גלוי המים והיין והחלב ושאר כל המשקין מותרים כמה ישהו ויהיו אסורין כדי שיצא הרחש ממקום קרוב וישתה
ר' עובדיה מברטנורא
ישפך ואין כאן משום אבוד תרומה, מפני שאסור לשתותו, שמא שתה ממנו נחש
ושאר כל המשקים מותרים שאין נחש שותה מהן. אלא שהדבש והציר והמורייס ושומים כתושים, כל אלו הוזכרו בגמ' לאסור, שהנחש שותה מהן
כמה ישהו כמה יעמדו מגולין
הרחש הנחש, ולפי שהולך על גחונו קרוי רחש, שאינו נראה כמהלך אלא כרוחש ומתנענע
ממקום קרוב פירשו בו כדי שיצא מתחת אזן הכלי וישתה ויחזור לחורו
------------------------------------------
משנה ה
שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהם המרה רבי יוסי אומר בכלים כל שהן ובקרקעות ארבעים סאה
ר' עובדיה מברטנורא
שיעור המים להיות אסורים משום גלוי
כדי שתאבד בהן מרה אם היו מרובים כל כך עד שארס הנחש יפסד ויאבד בהן אין בהן משום גלוי. ויודעין היו כמה ארס הנחש מטיל בפעם אחת
מרה הארס שהנחש מטיל קרוי מרה
בכלים כל שהן אפילו מרובין כל שהן יש בהן משום גלוי כשהמים בכלים
ובקרקעות עד מ' סאה יש בהם משום גלוי, טפי מהכי אין בהן משום גלוי שהארס מתבטל בהם. ואין הלכה כר"י. ומעין המושך אפילו כל שהוא אין בו משום גלוי. ומים מגולים כשם שאסור לשתותן כך אסור להשקותן לבהמתו ולרחוץ בהן פניו ידיו ורגליו, ולגבל בהן את הטיט, ולהשתמש בהן בשום תשמיש