משנה ג
המעלה פירות מן הגליל ליהודה או עולה לירושלם אוכל מהם עד שהוא מגיע למקום שהוא הולך וכן ביהודה ר"מ אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה והרוכלין המחזרין בעיירות אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה ר' יהודה אומר הבית הראשון הוא ביתו
ר' עובדיה מברטנורא
המעלה פירות מן הגליל ליקט פירות בגליל כדי למכרן ביהודה לא הוקבעו למעשר אפילו לן בדרך, עד שיגיע ליהודה שדעתו למכרם שם
וכן בחזרה אם קודם שהגיע ליהודה נמלך להחזירן לגליל, אוכל מהן עראי בדרך עד שיגיע לגליל
עד שהוא מגיע למקום השביתה למקום שהוא רוצה לנוח שם בשבת, ומיד כשיגיע שם הוקבעו פירותיו למעשר אע"פ שעדיין לא הגיעה שבת. ואין הלכה כר"מ
והרוכלין המחזרין בעיירות למכור בשמים ותמרוקי הנשים ומוליכין עמהם פירות, אוכלים מהן עראי עד שיגיעו למקום הלינה, וכשמגיעים שם הוקבעו הפירות למעשר
ר' יהודה אומר בית ראשון שבעיר שהוא לן שם, קובע למעשר ואפילו הוא לן בקצה האחר של העיר, לפי שאדם רוצה לפנות כליו בבית ראשון שהוא פוגע כדי ללון שם. ואין הלכה כרבי יהודה -------------------- משנה ד
פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן רבי אליעזר אוסר מלאכול מהם עראי וחכמים מתירין חוץ מכלכלת תאנים כלכלת תאנים שתרמה ר' שמעון מתיר וחכמים אוסרין
ר' עובדיה מברטנורא
עד שלא נגמרה מלאכתן שלא הגיע גרנן למעשר. כל פרי ופרי, כפי מה שמפורש לעיל
ר' אליעזר אוסר לאכול מהן עראי עד שיפריש כל מעשרותיהן, דתרומה טובלת
וחכמים מתירים דסברי אין תרומה טובלת אלא א"כ תרם מתוך הכלכלה
כלכלת תאנים שתרמה עד שלא הגיע גרנן למעשרות
ר' שמעון מתיר אפילו תרם מתוך הכלכלה
וחכמים אוסרים והלכה כחכמים דתרומה קובעת למעשר כשתרם מתוך הכלכלה, ולאחר שתרם אסור לאכול עראי מאותה כלכלה עד שיפריש כל המעשרות