משנה ט
גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברמון וכן באבטיח דברי ר"ט ר"ע אומר מגרגר באשכולות ופורט ברמון וסופת באבטיח כסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואוכל ואם צירף חייב הסאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרים חייבין
ר' עובדיה מברטנורא
נוטל את האשכול אוכל כדרכו ואין צריך לגרגר, וכן ברמון אין צריך לפרט, וכן באבטיח א"צ לספות, דהיינו לחתוך חתיכות דקות
ר"ע אומר וכו והלכה כר"ע
כוסבר כך שמה בערבי והוא זרע גד ובלע"ז קוליינדר"ו
מקרסם מחתך
סיאה בערבי פודנ"ג, ובלע"ז פוליי"ו
אזוב בערבי זעת"ר
והקורנית בערבי חש"א, ובלע"ז שדריא"ה
אם היו נשמרים חייבין דאין חייב במעשר אלא אוכל ונשמר
----------------------------- משנה י
תאנה שהיא עומדת בחצר ונוטה לגנה אוכל כדרכו פטור עומדת בגנה ונוטה לחצר אוכל אחת אחת פטור ואם צירף חייב עומדת בארץ ונוטה לחוצה לארץ בחוצה לארץ ונוטה לארץ הכל הולך אחר העקר ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העקר ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף ובירושלם הכל הולך אחר הנוף
ר' עובדיה מברטנורא
אוכל כדרכו מן הנוף העומד בגנה
אוכל אחת אחת מן הנוף הנוטה לחצר
ואם צירף שנים חייב
הכל הולך אחר העיקר דשדינן נופו בתר עיקרו, שהוא מקום יניקת האילן
ובבתי ערי חומה הכל הולך אחר העיקר אף הנוף הנוטה חוץ לחומה אם לא גאלו בתוך השנה נחלט לצמיתות כאילו היה בתוך החומה, הואיל ועיקר האילן בתוך החומה הוא
ובערי מקלט הכל הולך אחר הנוף אף אחר הנוף קאמר, שאם עיקרו בפנים בתוך תחום ערי מקלט ונופו נוטה חוץ לתחום, כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם קטיל ליה לרוצח בנופו נמי לא מצי קטיל ליה דשדינן נופו בתר עיקרו. ואי עיקרו בחוץ ונופו בפנים, כי היכי דבנופו לא מצי קטיל ליה, בעיקרו נמי לא מצי קטיל ליה, דשדי עיקרו בתר נופו לחומרא. וכן בירושלים הלך אחר הנוף לענין מעשר שני, היינו נמי לחומרא, דעיקרו בחוץ ונופו לפנים, כי היכי דבנופו לא מצי פריק, דאין מעשר טהור נפדה בתוך ירושלים בעיקרו נמי לא מצי פריק ליה, ואי עיקרו בפנים ונופו לחוץ, כי היכי דבמקום נופו לא מצי אכיל ליה בלא פדייה, שהרי הוא חוץ לירושלים ה"נ במקום עיקרו אע"פ שהוא בפנים לא מצי אכיל ליה בלא פדיה