Maaser Sheni 1:3-4

משנה ג


הלוקח בהמה לזבחי שלמים או חיה לבשר תאוה יצא העור לחולין אע"פ שהעור מרובה על הבשר כדי יין סתומות מקום שדרכן למכור סתומות יצא קנקן לחולין האגוזים והשקדים יצאו קלפיהם לחולין התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר


ר' עובדיה מברטנורא


הלוקח בהמה לזבחי שלמים
ממעות מעשר שני, שכך הוא עיקר מצות מעות מעשר שני לקנות מהם שלמים, דילפינן שם שם לגזרה שוה מהר עיבל


וחיה
שאינה ראויה להקרבה, וקנאה ממעות מעשר שני לאכול אותה בשר תאוה, כלומר חולין


יצא העור לחולין
וא"צ לאכול דמיו בירושלים


יצא הקנקן לחולין
ואין צריך למכרו ולאכול דמיו בקדושת מעשר בירושלים. והני מילי כשהמוכר והקונה הדיוטים ואין נותנים עיניהם אלא בבשר לאכול וביין לשתות אבל אם אחד מהם אומן לעבד עורות, או יוצר חרס דעכשיו ודאי נותן עיניו בעורות או בקנקנין, נעשה כקונה זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, ולא יצאו לחולין


התמד
פסולת של ענבים שנתן עליהם מים


אינו נקח בכסף מעשר
דחשיב כמו מים, ואנן בעינן פרי מפרי וגדולי קרקע


נקח בכסף מעשר
דכיון שהחמיץ חשיב אוכל, והוא דרמא תלתא ואשכח ארבעה


---------------------------------
משנה ד


הלוקח חיה לזבחי שלמים בהמה לבשר תאוה לא יצא העור לחולין כדי יין פתוחות או סתומות מקום שדרכן לימכר פתוחות לא יצא קנקן לחולין סלי זיתים וסלי ענבים עם הכלי לא יצאו דמי הכלי לחולין


ר' עובדיה מברטנורא


הלוקח חיה לזבח שלמים
ואין קרבן בא מן החיה, דכתיב מן הבקר ומן הצאן


ובהמה לבשר תאוה
חכמים גזרו שלא יקנו בהמה ממעות מעשר שני אלא שלמים, לפי שבראשונה היה מותר ליקח בהמה לבשר תאוה, כיון שראו שהיו הכל לוקחים בהמה לבשר תאוה ומבריחים אותה מעל גבי המזבח חזרו ואמרו לא יקחו


אין העור יוצא לחולין
כלומר אינו בתורת זו שיצא העור לחולין, אלא לא קנה מעשר לא החיה ולא הבהמה, דנעשה כקונה שור לחרישה בדמי מעשר, דלא קנה מעשר


לא יצא הקנקן לחולין
כיון שנהגו למכור היין בלא הקנקן


לא יצאו דמי הכלי לחולין
לפי שדרך למכרן בלא הכלי


Ma'aser Sheini1: 4
הַלּוֹקֵחַ חַיָּה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים, בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה, לֹא יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין. כַּדֵּי יַיִן פְּתוּחוֹת אוֹ סְתוּמוֹת, מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמָּכֵר פְּתוּחוֹת, לֹא יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין. סַלֵּי זֵיתִים וְסַלֵּי עֲנָבִים עִם הַכְּלִי, לֹא יָצְאוּ דְמֵי הַכְּלִי לְחֻלִּין.
[If] one buys an undomesticated animal for a shelamim offering, [or a domestic] animal as meat for the appetite, the hide does not go out to chullin. Jugs of wine, open or closed, [in] a place where it is their way to be sold open, the container does not go out to chullin. Baskets of olives and baskets of grapes, with the vessel, the money for the vessel does not go out to chullin.
Ma'aser Sheini1: 3
הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה לְזִבְחֵי שְׁלָמִים, אוֹ חַיָּה לִבְשַׂר תַּאֲוָה, יָצָא הָעוֹר לְחֻלִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹר מְרֻבֶּה עַל הַבָּשָׂר. כַּדֵּי יַיִן סְתוּמוֹת, מָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר סְתוּמוֹת, יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין. הָאֱגוֹזִים וְהַשְּׁקֵדִים, יָצְאוּ קְלִפֵּיהֶם לְחֻלִּין.  הַתֶּמֶד, עַד שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ, אֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר; וּמִשֶּׁהֶחֱמִיץ, נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר.
One who buys a domesticated animal for a shelamim offering, or an undomesticated animal as meat for the appetite, the hide goes out to chullin, even if the hide is more [valuable] than the meat. [In the case of] closed jugs of wine, in a place where it is customary to sell them closed, the container goes out to chullin. Walnuts and almonds, their shells go out to chullin. Temed, so long as it has not fermented, may not be bought with maaser sheni money; but once it has fermented, it may be bought with maaser sheni money.