משנה ג
כרם רבעי בית שמאי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הלל אומרים יש לו בית שמאי אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות והעניים פודין לעצמן ובית הלל אומרים כולו לגת
ר' עובדיה מברטנורא
אין לו חומש אין הבעלים צריכין להוסיף חומש כשפודים אותו
ואין לו ביעור בשנה שלישית וששית נ"א: רביעית ושביעית שהמעשרות מתבערין, דחומש וביעור לא נאמרו בכרם רבעי אלא במעשר. ומיהו מודו ב"ש דפדיון מיהא אית ליה, ואע"ג דלא נאמר פדיון במקרא בכרם רבעי, דילפי ליה מדכתיב קדש הלולים, קרי ביה חלולים אחליה והדר אכליה
וב"ה אומרים יש לו דילפי קדש קדש ממעשר, ליתן לו כל דין מעשר
יש לו פרט ויש לו עוללות דסברי ממון בעלים הוא ולא ממון גבוה הלכך חייב בפרט ועוללות ככל כרם דעלמא. והעניים שמלקטים הפרט ועוללות מכרם רבעי, פודין לעצמן ואוכלין הפדיון בירושלים
וב"ה אומרים כולו לגת דסברי ממון גבוה הוא כמו מעשר, הלכך אין לו פרט ועוללות, אלא דורכים אותו כולו כאחת ומעלה ואוכל בירושלים, או פודהו ומעלה הדמים לירושלים
------------------------------ משנה ד
כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסל על פי שלשה ואומר כמה אדם רוצה לפדות לו בסלע על מנת להוציא יציאות מביתו ומניח את המעות ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו בכך וכך סלים בסלע
ר' עובדיה מברטנורא
מניח את הסל על פי שלשה בקיאין בשומא, דסתם נטע רבעי אין דמיו ידועים לפי שצריך לחשב היציאות כדתנן הכא
לפדות בסלע כלומר ליקח בסלע במחובר לקרקע
על מנת להוציא יציאות מביתו שכר פעולת הכרם משעה שנקרא פרי, כגון שכר שמירה ועידור
ומניח את המעות לפי השומא, לאחר ששמו כך וכך סלים בסלע