Challah 1:2-3

משנה ב

האוכל מהם כזית מצה בפסח יצא ידי חובתו כזית חמץ חייב בהכרת נתערב אחד מהם בכל המינים הרי זה עובר בפסח הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהם דברי רבי מאיר וחכמים אומרים הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן וחייבין בחלה ובמעשרות

ר' עובדיה מברטנורא

יצא ידי חובתו דכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה, דברים שאין באים לידי חמוץ אין אדם יוצא בהן ידי חובת מצה

נתערב אחד מהן בכל המינים נתערב אחד מחמשת המינים הללו בשאר תערובות, כגון כותח הבבלי ושכר המדי

ה"ז עובר בפסח על בל יראה ובל ימצא, אם הניחו ברשותו

הנודר מן הדגן אסור בכל המינים דדגן כל דמידגן משמע, וקטנית וזרעים מידי דמידגן הוא

אינו אסור אלא בהן דדגן ותבואה אחד הוא. והלכה כחכמים

וחייבים בחלה ובמעשרות איידי דבעי למיתני אלו חייבים בחלה ופטורים מן המעשרות ואלו חייבים במעשרות ופטורים מן החלה, תנא הכא וחייבים בחלה ובמעשרות

-------------------------------- משנה ג

אלו חייבין בחלה ופטורים מן המעשרות הלקט והשכחה והפאה וההפקר ומעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו ומותר העומר ותבואה שלא הביאה שליש ר' אליעזר אומר תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה

ר' עובדיה מברטנורא

הלקט והשכחה והפאה וההפקר פטורים מן המעשרות. דכתיב ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך, ממה שיש לך ואין לו אתה חייב ליתן לו, יצאו אלו שיש לו עמך

ומותר העומר שהעומר היה בא משלש סאין, ומוציאין ממנו עשרון סלת מנופה בשלש עשרה נפה, והשאר נפדה ונאכל לכל אדם. וחייב בחלה ופטור ממעשר, לפי שבשעת מירוח היה של הקדש

ותבואה שלא הביאה שליש חייבת בחלה שאף היא באה לידי חמוץ, וכל דבר הבא לידי חמוץ לחם אקרי וחייב בחלה. ופטורה מן המעשרות, דבמעשרות כתיב תבואת זרעך דבר שזורעים אותו וצומח, והאי אי זרעי ליה לא צמח

תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה דכתיב כתרומת גורן כן תרימו אותה, מה תרומה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש אף חלה אינה באה מתבואה שלא הביאה שליש. ואין הלכה כרבי אליעזר