פרק ב
משנה א
פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבים בחלה יצאו מכאן לשם ר' אליעזר מחייב ור' עקיבא פוטר
ר' עובדיה מברטנורא
פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה דכתיב אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבים בין בפירות הארץ בין בפירות חוצה לארץ
מכאן לשם מא"י לחו"ל
ר"א מחייב דכתיב והיה באכלכם מלחם הארץ, בין שאתם אוכלים אותו בארץ בין שאתם אוכלים אותו בחו"ל, הואיל ולחם הארץ הוא, חייב בחלה
ורבי עקיבא פוטר דשמה משמע ליה מיעוטא, שמה אתם חייבים, ואין אתם חייבים בחוצה לארץ, אע"פ שאתם אוכלים מלחם הארץ. והלכה כר"ע
--------------------------------- משנה ב
עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית אמר ר' יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה ונאכלת בידים מסואבות
ר' עובדיה מברטנורא
עפר חו"ל הבא בספינה לארץ בספינה נקובה איירי, ורגבי האדמה סותמין את הנקב שאין המים נכנסים בה
חייבת במעשרות אם זרע וצמחו הזרעים בעפר שבתוך הספינה. ואע"פ שמעפר חו"ל הוא, הואיל והיא נקובה הזרע יונק מלחות עפרה של א"י
אימתי בזמן שהספינה גוששת נוגעת בגושי העפר, כלומר שהיא דבוקה בארץ
עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה בירושלמי מוכיח קצת שאין הלכה כסתם משנה זו, ועיסה שנילושה במי פירות פטורה מחלה. הלכך אין ללוש עיסה שיש בה שיעור חלה במי ביצים או במי פירות לבדם בלא תערובת מים, הואיל ולא אתבריר הלכה אי חייבת בחלה או פטורה
ונאכלת בידים מסואבות שאין אוכל מוכשר לקבל טומאה עד שיבואו עליו מים או אחד משבעה משקין, ]ומה[ שלא הוכשר לקבל טומאה אין הידים מסואבות פוסלות אותה