Challah 2:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה אבל לא האיש מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה ור' עקיבא אומר יעשנה בטומאה ואל יעשנה קבים שכשם שהוא קורא לטהורה כך הוא קורא לטמאה לזו קורא חלה בשם ולזו קורא חלה בשם אבל קביים אין להם חלק בשם

ר' עובדיה מברטנורא

וקוצה חלתה ערומה
מפרשת חלה ומברכת על הפרשתה, והוא שפניה של מטה טוחות בקרקע וכל ערותה מכוסה. והעגבות אין בהן משום ערוה לענין ברכה. אבל האיש אינו יכול לברך ערום שאי אפשר לו לכסות ערותו שבולטים הביצים והגיד

מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה
כגון שהוא טמא, ואין שם ארבעים סאה שיטבול בהן

יעשנה קבין
יעשה כל עיסתו קב קב, כדי שלא תתחייב בחלה ויצטרך להפריש בטומאה

יעשנה בטומאה
דהכי עדיף טפי ממה שיפטור עיסתו מן החלה ולא יהיה בה חלק לשם. ואין הלכה כר"ע

------------------------------------
משנה ד

העושה עיסתו קבים ונגעו זה בזה פטורים מן החלה עד שישוכו רבי אליעזר אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה

ר' עובדיה מברטנורא

קבים
קב קב בפני עצמו

ונגעו זה בזה
אין הנגיעה מצרפתן להתחייב בחלה

עד שישוכו
שיתדבקו זה בזה כל כך שאם בא להפרידם נתלש מזו לזו

אף הרודה ונותן לסל
הרודה חלות מן התנור לאחר שנאפו ונותנם בסל

הסל מצרפן לחלה
ואף על פי שאין נושכות. והלכה כרבי אליעזר. והא דמצרכי רבנן נשיכה ור' אליעזר נגיעה, הני מילי לצרף שני עיסות יחד שאין בכל אחת כשיעור, אבל לענין לתרום מן המוקף אף נגיעה לא בעי, רק שיהיו סמוכים זה לזה. ובשלהי פרקין דאמר רבי אליעזר נותן פחות מכביצה באמצע כדי לתרום מן המוקף, אלמא בעינן נגיעה לענין מוקף, טהורה וטמאה שאני מפני שהוא דבר שמקפיד על תערובתו אין הכלי מצרף

Challah2: 3

הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ; אֲבָל לֹא הָאִישׁ. מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִסָּתוֹ בְטָהֳרָה — יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין, וְאַל יַעֲשֶׂנָּה בְטֻמְאָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יַעֲשֶׂנָּה בְטֻמְאָה, וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּים; שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵא לַטְּהוֹרָה, כָּךְ הוּא קוֹרֵא לַטְּמֵאָה — לָזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בַשֵּׁם וְלָזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בַשֵּׁם; אֲבָל קַבִּים אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּשֵּׁם.

A woman may sit and set aside her challah while naked, because she is able to cover herself; but not a man. [If] one is unable to make his dough in [a state of] taharah —- he should make it kav portions, but should not make it in tumah. But R' Akiva says: He should make it in tumah, but should not make it kav portions; for just as one designates [challah] for a tahor [dough], so he designates [challah] for a tamei [dough] —- he assigns the designation “challah” to [a portion of] this [tahor dough] and he assigns the designation “challah” to [a portion of] this [tamei dough]; but kav portions have no share in the designation [“challah”].

Challah2: 4

הָעוֹשֶׂה עִסָּתוֹ קַבִּים וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה — פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל — הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה.

[If] someone makes his dough kav portions and they touched one another, they are exempt from challah until they bite [one another]. R' Eliezer says: Also [if] one removes [loaves of bread from the oven] and places [them] in a basket, the basket com-bines them to [render them obligated in] challah.

Suggestions