משנה ה
המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן העיסה עצמה חייבת בחלה והקמח אם יש בו כשיעור חייבת בחלה ואסורה לזרים דברי ר' יהושע אמרו לו מעשה וקפשה זקן זר אמר להם אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים
ר' עובדיה מברטנורא
אינה חלה דראשית עריסותיכם כתיב
וגזל ביד כהן וצריך להחזירה לבעלים, שאם תשאר בידו יהיה סבור שעיסתו פטורה
העיסה עצמה שהפריש חלתה קמח חייבת בחלה
והקמח שבא ליד כהן בתורת חלה
אם יש בו כשעור חמשת רבעים קמח, חייבת בחלה
ואסורה לזרים כל הקמח שבא ליד כהן, וחומרא בעלמא הוא, לפי שראו שבא ליד כהן שלא יאמרו ראינו זר אוכל חלות
וקפשה זקן זר חטפה זקן זר ואכלה
קלקל לעצמו דאכלה ואיענש
ותיקן לאחרים שאחרים אוכלין ותולין בו, ומוצאים פתח להתיר, לפי שראוהו שאכל
----------------------------- משנה ו
חמשת רבעים קמח חייבים בחלה הם ושאורן וסובן ומורסנן חמשת רבעים חייבין ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורין
ר' עובדיה מברטנורא
חמשת רבעים של קב חייבין בחלה, דכתיב ראשית עריסותיכם, ועיסת מדבר היתה עומר לגלגולת, והעומר עשירית האיפה הוא, האיפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, הרי י"ח קבין באיפה, והקב ד' לוגין, הרי ע"ב לוגין. עשירית ע' ז' לוגין, ועשירית שני לוגין הוא ביצה וחומש ביצה, שהלוג הוא ששה ביצים. כשבאו לירושלים והוסיפו שתות על המדות נמצא ו' לוגין הם ה', ולוג הז' חמשה ביצים, שכל ששה נעשים חמשה, וביצה וחומש ביצה נעשית ביצה. נמצא העומר שהיה במדבר שבעה לוגים וביצה וחומש ביצה, נעשה בירושלים ששה לוגין. כשבאו לציפורי והוסיפו שתות על המדות של ירושלים, נעשו הו' לוגין חמשה. והיינו חמשת רבעים קמח. ונקראו הלוגין רבעים, לפי שהלוג הוא רובע הקב, שהקב ד' לוגין
הן ושאורן השאור שנותנין לתוכן
וסובן הוא הדק
מורסנן הוא הגס. כולן מצטרפין עם הקמח להשלים השיעור, שכן עני אוכל פתו בעיסה מעורבת עם סובין ומורסנן
ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורים שאין דרך עיסה להחזיר מורסן לתוכה לאחר שנטל ממנה