Challah 3:7-8 - Mishna Yomit

משנה ז

העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח ואם אין בה טעם דגן אינה חייבת בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח

ר' עובדיה מברטנורא

אורז
לאו מין דגן הוא, וכל שאינו מין דגן פטור מן החלה, ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח

אם יש בה טעם דגן חייב בחלה
ואע"ג דאין בדגן כשיעור חלה

----------------------------------
משנה ח

הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לתוך עיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא חלה אחת על הכל

ר' עובדיה מברטנורא

אם יש לו פרנסה ממקום אחר
אם יש לו קמח אחר חוץ מעיסה זו, מביא קמח כשיעור שאם יצרפנו לשאור זה שחייב בחלה יהיה בו חמשת רבעים שהוא שיעור חלה, ולש עיסה ומערב עם העיסה שיש בה השאור, ומוציא ממנה כשיעור חלה שצריך להפריש מחמשת רבעים

ואם לאו
שאין לו קמח, מוציא חלה אחת מכ"ד על כל העיסה, דטבל אוסר בכל שהוא במינו, ונעשית כולה טבולה לחלה

Challah3: 7

הָעוֹשֶׂה עִסָּה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן — חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. וְאִם אֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן — אֵינָהּ חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח.

[If] one makes a dough from wheat and rice, if it has the taste of grain, it is obligated in challah, and one can discharge his obligation on Pesach with it. But if it does not have the taste of grain, it is not obligated in challah, and one cannot discharge his obligation on Pesach with it.

Challah3: 8

הַנּוֹטֵל שְׂאֹר מֵעִסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִסָּה שֶׁהוּרְמָה חַלָּתָהּ, אִם יֶשׁ לוֹ פַּרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר — מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן; וְאִם לַאו — מוֹצִיא חַלָּה אַחַת עַל הַכֹּל.

[If] one takes sourdough from a dough whose challah has not been separated and places [it] into a dough whose challah has been separated, if he has a supply from elsewhere, he may separate [challah] proportionally; but if not, he must take one challah for the whole [dough].

Suggestions