Challah 3:9-10 - Mishna Yomit

משנה ט

כיוצא בו זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר לכל והשאר מעשר ומעשר שני לפי חשבון

ר' עובדיה מברטנורא

זיתי מסיק
זיתים שבעל הבית מלקט. ולקיטת הזיתים קרויה מסיקה

זיתי נקוף
זיתים שעניים מלקטים. כמה דאת אומר כנוקף זית שנים שלשה גרגרים, והם פטורים מן המעשר

ענבי בציר
שחייבים במעשר

עם ענבי עוללות
שפטורים מן המעשר

אם יש לו
טבל אחר כיוצא בזה, מוציא ממנו לפי חשבון כשיעור מה שצריך להוציא מזיתי מסיק, או מענבי בציר שחייבים במעשר

ואם לאו
אם אין לו טבל אחר, רואים אותו כאילו כולו טבל, ומוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל

והשאר מעשר
ראשון

ומעשר שני
או מעשר עני, אין מוציא אלא לפי חשבון. ולא שלא יפריש אלא לפי חשבון, דהא אי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיפריש תחלה מעשר על הכל, ועוד אי לא מפריש מעשר על הכל הרי כל מה שמעשר יש בהן חולין לפי חשבון, ונמצא מפריש מן הפטור על החיוב, אלא כל המעשרות צריך להפריש על הכל, אבל א"צ ליתן ללוי ולעני אלא לפי חשבון, והשאר מערב עם פירותיו. וכן מע"ש א"צ לפדות אלא לפי חשבון, אבל תרומה ותרומת מעשר שהן במיתה. כשמפריש על הכל נמצאו חולין שבהן מדומעין, וצריך שיתן הכל לכהן

---------------------------
משנה י

הנוטל שאור מעיסת חטים ונותן לתוך עיסת אורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואם לאו פטורה אם כן למה אמרו הטבל אוסר כל שהוא מין במינו ושלא במינו בנותן טעם

ר' עובדיה מברטנורא

הנוטל שאור מעיסת חטין
שלא הורמה חלתה

ואם לאו פטורה
דאין הטבל אוסרה, כיון דליכא טעם

א"כ למה אמרו הטבל אוסר בכל שהוא
דאמרן לעיל כשאין לו פרנסה שמביא על הכל. הני מילי במינו, אבל שלא במינו כי האי דחטין באורז, בנותן טעם, דטעמא דטבל בכל שהוא. משום דכהתרו דחטה אחת פוטרת את הכרי כך איסורו, והאי טעמא לא שייך אלא מין במינו

Challah3: 10

הַנּוֹטֵל שְׂאֹר מֵעִסַּת חִטִּים וְנוֹתֵן לְתוֹךְ עִסַּת אֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן — חַיֶּבֶת בַּחַלָּה; וְאִם לַאו — פְּטוּרָה. אִם כֵּן, לָמָה אָמְרוּ הַטֶּבֶל אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא? מִין בְּמִינוֹ; וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ — בְּנוֹתֵן טָעַם.

[If] one takes sourdough from a wheat dough and places [it] into a rice dough, if it has the taste of grain, it is obligated in challah; but if not, it is exempt. If so, regarding what did they say [that] tevel forbids [a mixture even] in minute concentration? A kind with its [like] kind; but with an unlike kind, [tevel prohibits only] when [it] imparts taste [to the mixture].

Challah3: 9

כַּיּוֹצֵא בוֹ, זֵיתֵי מָסִיק שֶׁנִּתְעָרְבוּ עִם זֵיתֵי נִקּוּף, עִנְּבֵי בָצִיר עִם עִנְּבֵי עוֹלֵלוֹת, אִם יֶשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר — מוֹצִיא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְאִם לַאו — מוֹצִיא תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר לַכֹּל, וְהַשְּׁאָר מַעֲשֵׂר וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

Similarly, harvested olives that were mixed with gleaned olives, [or] harvested grapes [that were mixed] with oleilos grapes, if one has a supply from elsewhere, he may separate [tithes] proportionally. But if not, he must separate terumah and terumas maaser for the entire [mixture], and the remaining maaser rishon and maaser sheni proportionally.

Suggestions