Challah 4:9-10

משנה ט

ואלו נתנין לכל כהן החרמים והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור והזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז ושמן שרפה וקדשי המקדש והבכורים ר' יהודה אוסר בבכורים כרשיני תרומה רבי עקיבא מתיר וחכמים אוסרים

ר' עובדיה מברטנורא

החרמים לכהנים כדכתיב כל חרם בישראל לך יהיה

והבכורות אי תם הוא הרי זה קדשי מקדש ואי בעל מום הוא כתיב הטמא והטהור יאכלנו

ופדיון פטר חמור פודהו בשה ואין בו קדושה

ראשית הגז דכתיב וראשית גז צאנך תתן לו

ושמן שרפה שמן תרומה שנטמא

וקדשי מקדש דלא אסרו לתת לכהן שאינו נזהר מטומאה אלא דבר שיש בו איסור טומאה בגבולין, כגון תרומה ותרומת מעשר וחלה אבל קדשי מקדש ובכורים שמביאין אותם לעזרה, לא חששו, דטהורי מטהר נפשיה

ר' יהודה אוסר בבכורים דחייש דלמא לא מזדהר בהו, הואיל ואין עושין בהן עבודה. ואין הלכה כר"י

ר"ע מתיר ר"ע לטעמיה, דאמר בפרק שני דמעשר שני דכרשינין כל מעשיהן בטומאה דלא חשיבי אוכל

וחכמים אוסרים דחשיבי להו אוכל הואיל והן נאכלין בשנות רעבון. והלכה כחכמים

---------------------- משנה י

ניתאי איש תקוע הביא חלות מביתר ולא קבלו ממנו אנשי אלכסנדריא הביאו חלותיהן מאלכסנדריא ולא קבלו מהם אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם עצרת ולא קבלו מהם מפני הכתוב שבתורה וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה

ר' עובדיה מברטנורא

מביתר שם מקום בחו"ל

ולא קבלו ממנו דלאכלן אי אפשר שהרי נטמאו בארץ העמים. ולשרפן א"א לפי שאין טומאה זו ידועה, שמא יאמרו ראינו תרומה טהורה נשרפת להחזירן למקומן א"א שלא יאמרו תרומה יוצאה מא"י לחו"ל, אלא מניחן עד ערב פסח ושורפן

וחג הקציר בכורי מעשיך דשתי הלחם אקרו בכורים, ומתירין את החדש במקדש