Bikkurim 2:10-11 - Mishna Yomit

משנה י

כיצד שוה לבהמה חלבו אסור כחלב בהמה ואין חייבין עליו כרת ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלם וחייב בזרוע ולחיים וקבה רבי אליעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה

ר' עובדיה מברטנורא

חלבו אסור כחלב בהמה
כחלב שור וכשב ועז

ואין חייבין עליו כרת
להביא חטאת על שגגתו. וה"ה שאין לוקין עליו

ואינו נלקח בכסף מעשר לאכלו בירושלים
דשמא בהמה הוא, ואין לוקחין בהמה לבשר תאוה מכסף מעשר אלא שלמים

וחייב בזרוע ובלחיים ובקיבה
דמרבינן להו מקרא דכתיב אם שה לרבות את הכוי

שהמוציא מחבירו עליו הראיה
דאמר ליה בעל הבהמה לכהן אייתי ראיה דמין בהמה הוא ושקול. והלכה כר"א

---------------------------
משנה יא

כיצד אינו שוה לא לחיה ולא לבהמה אסור משום כלאים עם החיה ועם הבהמה הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה הרי הוא נזיר ושאר כל דרכיו שוים לחיה ולבהמה וטעון שחיטה כזה וכזה ומטמא משום נבלה ומשום אבר מן החי כזה וכזה

ר' עובדיה מברטנורא

לא כתב לו את הכוי
אע"פ שכתב לו שניהם לא היה דעתו אלא על ודאי בהמה או ודאי חיה. ורמב"ם פירש שאם כתב לו בהמתו לבד לא קנה את הכוי דאמרינן ליה אייתי ראיה דבהמה הוא, ואם כתב לו חיתו לבד אמרינן ליה אייתי ראיה דחיה הוא. נראה מדבריו שאם כתב לו שניהן קנה ממה נפשך

אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה
בין שאמר הריני נזיר שזה חיה בין שאמר הריני נזיר שזה בהמה ה"ז נזיר דספק איסורא לחומרא. ואפילו אמר הריני נזיר שזה חיה ובהמה או שזה אינו לא חיה ולא בהמה ה"ז נזיר מספק

Bikkurim2: 11

כֵּיצַד אֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לַחַיָּה וְלֹא לַבְּהֵמָה? אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם עִם הַחַיָּה וְעִם הַבְּהֵמָה. הַכּוֹתֵב חַיָּתוֹ וּבְהֶמְתּוֹ לִבְנוֹ, לֹא כָתַב לוֹ אֶת הַכּוֹי. אִם אָמַר: ,,הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה” אוֹ: ,,בְהֵמָה”, הֲרֵי הוּא נָזִיר. וּשְׁאָר כָּל דְּרָכָיו שָׁוִים לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה; וְטָעוּן שְׁחִיטָה כָּזֶה וְכָזֶה; וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם נְבֵלָה וּמִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי כָּזֶה וְכָזֶה.

In what way is [the koy] equal neither to a wild animal nor to a domestic animal? It is forbidden because of kilayim with a wild animal and with a domestic animal. One who writes his wild animal and his domestic animal to his son has not written him the koy. If one said: “I am a nazir [on the condition] that this is a wild animal” or “a domestic animal,” he is a nazir. And all the rest of its ways are equal to wild animals and domestic animals; it requires shechitah-slaughtering like this and like that; and it contaminates as neveilah and as a limb from a living creature, like this and like that.

Bikkurim2: 10

כֵּיצַד שָׁוֶה לַבְּהֵמָה? חֶלְבּוֹ אָסוּר כְּחֵלֶב בְּהֵמָה, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת; וְאֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר לֶאֱכוֹל בִּירוּשָׁלַיִם; וְחַיָּב בִּזְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

How is [the koy] equal to a domestic animal? Its cheilev-fat is forbidden like the cheilev-fat of a domestic animal, but one is not liable to kares on its account; it may not be bought with maaser money for eating in Jerusalem; and it is liable to [the law of] the foreleg, the cheeks, and the maw. R' Eliezer exempts, since someone who wants to take from his fellow, the burden of proof is upon him.

Suggestions