Bikkurim 2:10-11

משנה י

כיצד שוה לבהמה חלבו אסור כחלב בהמה ואין חייבין עליו כרת ואינו נלקח בכסף מעשר לאכול בירושלם וחייב בזרוע ולחיים וקבה רבי אליעזר פוטר שהמוציא מחברו עליו הראיה

ר' עובדיה מברטנורא

חלבו אסור כחלב בהמה כחלב שור וכשב ועז

ואין חייבין עליו כרת להביא חטאת על שגגתו. וה"ה שאין לוקין עליו

ואינו נלקח בכסף מעשר לאכלו בירושלים דשמא בהמה הוא, ואין לוקחין בהמה לבשר תאוה מכסף מעשר אלא שלמים

וחייב בזרוע ובלחיים ובקיבה דמרבינן להו מקרא דכתיב אם שה לרבות את הכוי

שהמוציא מחבירו עליו הראיה דאמר ליה בעל הבהמה לכהן אייתי ראיה דמין בהמה הוא ושקול. והלכה כר"א

--------------------------- משנה יא

כיצד אינו שוה לא לחיה ולא לבהמה אסור משום כלאים עם החיה ועם הבהמה הכותב חיתו ובהמתו לבנו לא כתב לו את הכוי אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה הרי הוא נזיר ושאר כל דרכיו שוים לחיה ולבהמה וטעון שחיטה כזה וכזה ומטמא משום נבלה ומשום אבר מן החי כזה וכזה

ר' עובדיה מברטנורא

לא כתב לו את הכוי אע"פ שכתב לו שניהם לא היה דעתו אלא על ודאי בהמה או ודאי חיה. ורמב"ם פירש שאם כתב לו בהמתו לבד לא קנה את הכוי דאמרינן ליה אייתי ראיה דבהמה הוא, ואם כתב לו חיתו לבד אמרינן ליה אייתי ראיה דחיה הוא. נראה מדבריו שאם כתב לו שניהן קנה ממה נפשך

אם אמר הריני נזיר שזה חיה או בהמה בין שאמר הריני נזיר שזה חיה בין שאמר הריני נזיר שזה בהמה ה"ז נזיר דספק איסורא לחומרא. ואפילו אמר הריני נזיר שזה חיה ובהמה או שזה אינו לא חיה ולא בהמה ה"ז נזיר מספק