משנה ג
הקרובים מביאים התאנים והענבים והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלם הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם ועטרו את בכוריהם הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים וכל בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם ושואלין בשלומם אחינו אנשי המקום פלוני באתם לשלום
ר' עובדיה מברטנורא
תאנים וענבים כשהם לחים
והרחוקים מירושלים ואין בכוריהם יכולים להתקיים כל כך
מביאין גרוגרות וצמוקים תאנים וענבים יבשים
השור הולך לפניהם ומקריבין אותו שלמים
ועטרה של זית בראשו אית דאמרי לפי שהוא קרוב לארץ יותר מכל שאר אילנות שבשבעת המינים, דכתיב ארץ זית שמן. ואית דאמרי לפי שאין בכל שאר אילנות של שבעת המינים אילן יפה ועלהו רענן כמו הזית
ועטרו את בכוריהם וכיצד מעטרים, מי שהיו בכוריו גרוגרות מעטרן בתאנים לחים מי שהיו בכוריו צמוקים מעטרן בענבים לחים ואם מביאים ענבים היה מראה הטובים והיפים שבכולם מלמעלה
הפחות סגני כהונה
והגזברים הממונים על ההקדש
ולפי כבוד הנכנסים לפי רוב הנכנסים היו יוצאים אם מרובים מרובים ואם מועטים מועטים
וכל בעלי אומניות שבירושלים עומדים מפניהם אע"ג דאין בעלי אומניות חייבין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעוסקים במלאכתם כדי שלא יתבטלו ממלאכתם, מ"מ היו חייבים לעמוד מפני מביאי בכורים דחביבה מצוה בשעתה. ומטעם זה עומדים מפני נושאי המטה שהמת בה ומפני נושאי התינוק לברית מילה
----------------------------- משנה ד
החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית הגיעו להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס עד שמגיע לעזרה הגיע לעזרה ודברו הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי
ר' עובדיה מברטנורא
החליל מין כלי זמר וקולו נשמע למרחון
היה נוטל הסל על כתפו לפי שהיה צריך ליתנו מידו ליד כהן דכתיב ולקח הכהן הטנא מידך