Shabbos 4:2-5:1

משנה ב

טומנין בשלחין ומטלטלין אותן בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה נוטל את הכסוי והן נופלות רבי אלעזר בן עזריה אומר קופה מטה על צדה ונוטל שמא יטול ואינו יכול להחזיר וחכמים אומרים נוטל ומחזיר לא כסהו מבעוד יום לא יכסנו משתחשך כסהו ונתגלה מותר לכסותו ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר או תחת הכסת

ר' עובדיה מברטנורא

שלחין עורות. תרגום והפשיט, וישלח

ומטלטלין אותן בין שטמן בהן בין שלא טמן בהן, דחזו למזגא עלייהו, כלומר להשען עליהם

ואין מטלטלין אותן דמוקצות הן לטוות ולארוג, ואף על פי שטמן בהן לפי שעה לא הפקירן לגמרי כשלא יחדן להטמנה, אבל יחדן להטמנה מטלטלם

כיצד יעשה זה שטמן בהם כיצד יטול קדרתו, הואיל ואסור לטלטלן והרי היא טמונה כולה בהן

נוטל כסוי של קדרה שיש תורת כלי עליו, ואע"פ שהן עליו לא איכפת לן דלא נעשה בסיס להן שאין עשוי אלא לכסות את הקדרה

רבי אלעזר אומר קופה מטה על צדה ונוטל כשבא ליטלה מטה את הקופה על צדה, שמא יטול את הקדרה ויפלו הגיזין שמכאן ומכאן לתוך הגומא שיש בה הקדרה ואם יצטרך לחזור ולהטמינה לא יוכל לטלטל הגיזין לכאן ולכאן ולעשות גומא ולהחזירה לתוכה

וחכ"א נוטל את הקדרה ואם לא נפלו הגיזין שמכאן ומכאן ולא נתקלקלה הגומא מחזיר הקדרה למקומה, ולא אסרינן ליה ליטול את הקדרה לכתחלה גזירה שמא תתקלקל הגומא. ומודים חכמים שאם נתקלקלה הגומא שלא יחזיר. והלכה כחכמים

לא יכסנו משתחשך שאסור להטמין בשבת בין בדבר המוסיף הבל בין בדבר שאינו מוסיף הבל בדרך הטמנה

ונותן בשבת, תחת הכר שמשים מראשותיו ואע"פ שהוא מלא מוכין או נוצה, שאין דרך הטמנה בכך

כסת גדול מכר

------------------------------- פרק ה

משנה א

במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באפסר ונאקה בחטם ולובדקיס בפרומביא וסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר ומזין עליהם וטובלין במקומן

ר' עובדיה מברטנורא

במה בהמה יוצאה לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, ומידי דמנטרא ביה הבהמה לא הוי כמשאוי ומידי דלא מנטרא ביה הוי כמשאוי

אפסר חבל שקושרים על פי הבהמה

והנאקה בגמרא מוקי לה בנאקה לבנה דוקא שצריכה נטירותא יתירתא

בחטם לוקחין כמין טבעת של ברזל ונוקבין חוטם הנאקה ומכניסין אותו בתוכו

לובדקס חמור הבא ממדינת לוד, והם קשים וחזקים וצריכין שמירה יותר משאר חמורים הנמצאים בישוב

בפרומביא רסן של ברזל

בשיר כמין אצעדה סביב צוארו וטבעת קבועה בו ומכניסים בטבעת חבל ומושכין הבהמה

וכל בעלי השיר כגון כלבים של ציידים וחיות קטנות

יוצאים בשיר כרוך על צוארן החבל הקבוע בשיר

ונמשכין בשיר ואם רצה מושך הבהמה בחבל שבשיר

ומזין עליהן במקומן כמות שהן בצואר הבהמה, אם נטמאו במת

וטובלין במקומן מכניסים הבהמה במים להטביל השיר. ואף על גב דקי"ל שכל הכלים המיוחדים לבהמה אין מקבלין טומאה, השיר וכיוצא בו מקבל טומאה וצריך טבילה, הואיל ועשוי לאדם שינהיג בו את הבהמה, ככלי העשוי לתשמיש אדם דמי