Shabbos 7:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

אבות מלאכות ארבעים חסר אחת הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש והאופה הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו והצובעו והטווה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין הקושר והמתיר והתופר שתי תפירות הקורע ע"מ לתפור שתי תפירות הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותר המכבה והמבעיר המכה בפטיש המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת

ר' עובדיה מברטנורא

הזורע החורש
הא דלא תנא החורש ברישא והדר הזורע כדרך כל הארץ, לאשמועינן שאם היה קרקע קשה וחרשו וזרעו ואחר כך חזר וחרשו, מחייב אחרישה שנייה משום חורש

הקוצר
בזרעים, והמלקט באילנות, חייב משום קוצר

המעמר
אוסף זרעים תלושים וצוברם אל מקום אחד

הזורה
ברחת לרוח

הבורר
פסולת, בידיו או בכברה

והמרקד
בנפה, ואע"ג דהני כולהו חדא נינהו דלהפריש פסולת מתוך אוכל נעשו שלשתן, משום דשלשתן הוו במשכן אף על גב דדמו להדדי חשיב להו כל חדא באנפי נפשה. א"נ לפי שאינן בבת אחת אלא זה אחר זה

האופה
לא הויא במשכן, דאין אפייה אלא בפת ופת לא שייכא במלאכת המשכן, אלא תנא סדורא דפת נקט, ומיהו מבשל שהוא מעין מלאכת אופה הוה במשכן, בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני. והמגיס בקדרה, והנותן כסוי ע"ג קדרה העומדת על האש, חייב משום מבשל, וכל הנך קמאי דחשיב במתניתין הזורע הקוצר הדש וכו', כולהו הוו בסממנין בצבע של מלאכת המשכן

הגוזז צמר
וכל שאר מלאכותיה שייכי בצמר תכלת של מלאכת המשכן

המלבנו
מכבסו בנהר

המנפצו
חובטו בשבט א"נ סורקו במסרק

המיסך
אורדי"ר בלע"ז

בתי נירין
שנותן שני חוטין בתוך הבית ניר

הפוצע
מסיר חוטי הערב מעל השתי או השתי מעל הערב, לצורך אריגה

והקושר והמתיר
שכן צדי חלזון שממנו עושין התכלת קושרין ומתירין, שפעמים צריך ליטול חוטין מרשת זו להוסיף על זו, ומתיר מכאן וקושר כאן

והתופר וקורע
נמי הוי ביריעות, שכן יריעה שאכלה עש ונקבה בו נקב קטן ועגול צריך לקרוע למטה ולמעלה את הנקב שלא תהא התפירה עשויה קמטין קמטין

והתופר שתי תפירות
והוא שקשרן, דאי לא קשרן לא קיימי. ומחייב תרתי משום קושר ומשום תופר

הצד צבי
וכל מלאכת עורו נוהגת בתחשים בעורותיהן

המולחו והמעבדו
בגמרא מקשה דהיינו מולח היינו מעבד, אלא אפיק חד מינייהו ועייל שרטוט במקומו, שמשרטט מאבות מלאכות הוא

הממחקו
מגרד שערו

מחתכו
מקציעו ומחתכו לרצועות וסנדלים

וכותב ומוחק
הוו במשכן, שכן רושמים בקרשים לידע איזה בן זוגו וכותב אות בזה ואות בזה, ופעמים שטעה ומוחק

מכבה ומבעיר
באש שתחת דוד הסממנין

מכה בפטיש
הוא גמר מלאכה, שכן אומן מכה בסדן בגמר מלאכה, ואין מכה בפטיש חייב אלא בגמר מלאכה. ומנינא דרישא דמנה אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, אף על גב דהדר חשיב להו חדא חדא, אתא לאשמעינן דאפילו עביד אינש כל מלאכות שבעולם בשבת אחת, בהעלם אחת, אי אפשר שיתחייב יותר מארבעים חטאות, דכולהו שאר מלאכות תולדות להנך אבות, ואשתכח דעביד אב ותולדה דיליה ולא מחייב אלא חדא

------------------------------------
משנה ג

ועוד כלל אחר אמרו כל הכשר להצניע ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב עליו חטאת וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניעו

ר' עובדיה מברטנורא

כל הכשר להצניע
שהוא דבר העשוי לצורך האדם

ומצניעין כמוהו
שיש בו שעור הראוי להצניעו

אין חייב אלא המצניעו
אם נעשה חביב על אדם אחד והצניעו, חייב על הוצאתו אם הוציאו, אבל אדם אחר אינו חייב עליו, דלגביה לאו מלאכה היא

Shabbos7: 2

אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: [1] הַזּוֹרֵעַ, [2] וְהַחוֹרֵשׁ, [3] וְהַקּוֹצֵר, [4] וְהַמְעַמֵּר, [5] הַדָּשׁ, [6] וְהַזּוֹרֶה, [7] הַבּוֹרֵר, [8] הַטּוֹחֵן, [9] וְהַמְרַקֵּד, [01] וְהַלָּשׁ, [11] וְהָאוֹפֶה; [21] הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר, [31] הַמְלַבְּנוֹ, [41] וְהַמְנַפְּצוֹ, [51] וְהַצּוֹבְעוֹ, [61] וְהַטֹּוֶה, [71] וְהַמֵּסֵךְ, [81] וְהָעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין, [91] וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, [02] וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין, [12] הַקּוֹשֵׁר, [22] וְהַמַּתִּיר, [32] וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת, [42] הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת; [52] הַצָּד צְבִי, [62] הַשּׁוֹחֲטוֹ, [72] וְהַמַּפְשִׁיטוֹ, [82] הַמּוֹלְחוֹ, [92] וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ, [03] וְהַמּוֹחֲקוֹ, [13] וְהַמְחַתְּכוֹ, [23] הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, [33] וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת; [43] הַבּוֹנֶה, [53] וְהַסּוֹתֵר; [63] הַמְכַבֶּה, [73] וְהַמַּבְעִיר; [83] הַמַּכֶּה בְפַטִּישׁ, [93] הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת — אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת.

The primary labors are forty minus one: [1] sowing, [2] plowing, [3] reaping, [4] gathering together, [5] threshing, [6] winnowing, [7] sorting, [8] grinding, [9] sifting, [10] kneading, and [11] baking; [12] shearing wool, [13] whitening it, [14] combing it, [15] dyeing it, [16] spinning, [17] mounting the warp, [18] setting two heddles, [19] weaving two threads, [20] removing two threads, [21] tying [a knot], [22] untying [a knot], [23] sewing two stitches, and [24] tearing in order to sew two stitches; [25] trapping a deer, [26] slaughtering it, [27] skinning it, [28] salting it, [29] tanning its hide, [30] smoothing it, [31] cutting it, [32] writing two letters, and [33] erasing in order to write two letters; [34] building, and [35] demolishing; [36] extinguishing, and [37] kindling; [38] striking the final blow, and [39] transferring [objects] from one domain to another domain. These are the primary labors — forty minus one.

Shabbos7: 3

וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ: כָּל הַכָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ, וּמַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ, וְהוֹצִיאוֹ בַשַּׁבָּת, חַיָּב עָלָיו חַטָּאת. וְכָל שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְהַצְנִיע, וְאֵין מַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ, וְהוֹצִיאוֹ בַשַּׁבָּת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא הַמַּצְנִיעוֹ.

They stated yet another general rule: Whatever is fit to store, and people store such [a quantity], and one carried it out on the Sabbath, he is liable for a sin offering. But whatever is unfit to store, or [people] do not store [it in] such [a quantity], and one carried it out on the Sabbath, the only one liable is the one who stores it.

Suggestions