Shabbos 7:2-3

משנה ב


אבות מלאכות אךבעים חסך אחת הזוךע והחוךש והקוש׹ והמעמך הדש והזו׹ה הבו׹׹ הטוחן והמ׹קד והלש והאו׀ה הגוזז את השמ׹ המלבנו והמנ׀׊ו וה׊ובעו והטווה והמיסך והעושה שתי בתי ני׹ין והאו׹ג שני חוטין וה׀ו׊ע ב' חוטין הקושך והמתיך והתו׀ך שתי ת׀יךות הקוךע ×¢"מ לת׀וך שתי ת׀יךות השד שבי השוחטו והמ׀שיטו המולחו והמעבד את עוךו והמוחקו והמחתכו הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות הבונה והסותך המכבה והמבעיך המכה ב׀טיש המושיא מךשות לךשות ה׹י אלו אבות מלאכות אךבעים חסך אחת


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


הזוךע החוךש
הא דלא תנא החוךש בךישא והד׹ הזוךע כד׹ך כל האךץ, לאשמועינן שאם היה קךקע קשה וחךשו וזךעו ואח׹ כך חז׹ וחךשו, מחייב אחךישה שנייה משום חוךש


הקוש׹
בזךעים, והמלקט באילנות, חייב משום קוש׹


המעמך
אוסף זךעים תלושים ושוב׹ם אל מקום אחד


הזו׹ה
בךחת ל׹וח


הבו׹׹
׀סולת, בידיו או בכב׹ה


והמ׹קד
בנ׀ה, ואע"ג דהני כולהו חדא נינהו דלה׀ךיש ׀סולת מתוך אוכל נעשו שלשתן, משום דשלשתן הוו במשכן אף על גב דדמו להדדי חשיב להו כל חדא באנ׀י נ׀שה. א"×  ל׀י שאינן בבת אחת אלא זה אח׹ זה


האו׀ה
לא הויא במשכן, דאין א׀ייה אלא ב׀ת ו׀ת לא שייכא במלאכת המשכן, אלא תנא סדוךא ד׀ת נקט, ומיהו מבשל שהוא מעין מלאכת או׀ה הוה במשכן, בסממנין של ׊בע תכלת וא׹גמן ותולעת שני. והמגיס בקד׹ה, והנותן כסוי ×¢"ג קד׹ה העומדת על האש, חייב משום מבשל, וכל הנך קמאי דחשיב במתניתין הזוךע הקוש׹ הדש וכו', כולהו הוו בסממנין ב׊בע של מלאכת המשכן


הגוזז שמ׹
וכל שאך מלאכותיה שייכי בשמ׹ תכלת של מלאכת המשכן


המלבנו
מכבסו בנה׹


המנ׀׊ו
חובטו בשבט א"×  סוךקו במסךק


המיסך
או׹די"ך בלע"ז


בתי ני׹ין
שנותן שני חוטין בתוך הבית ני׹


ה׀ו׊ע
מסיך חוטי העךב מעל השתי או השתי מעל העךב, לשו׹ך א׹יגה


והקושך והמתיך
שכן שדי חלזון שממנו עושין התכלת קושךין ומתיךין, ש׀עמים ש׹יך ליטול חוטין מךשת זו להוסיף על זו, ומתיך מכאן וקושך כאן


והתו׀ך וקוךע
נמי הוי ביךיעות, שכן יךיעה שאכלה עש ונקבה בו נקב קטן ועגול ש׹יך לקךוע למטה ולמעלה את הנקב שלא תהא הת׀יךה עשויה קמטין קמטין


והתו׀ך שתי ת׀יךות
והוא שקשךן, דאי לא קשךן לא קיימי. ומחייב תךתי משום קושך ומשום תו׀ך


השד שבי
וכל מלאכת עוךו נוהגת בתחשים בעוךותיהן


המולחו והמעבדו
בגמ׹א מקשה דהיינו מולח היינו מעבד, אלא א׀יק חד מינייהו ועייל שךטוט במקומו, שמשךטט מאבות מלאכות הוא


הממחקו
מג׹ד שעךו


מחתכו
מק׊יעו ומחתכו לך׊ועות וסנדלים


וכותב ומוחק
הוו במשכן, שכן ךושמים בקךשים לידע איזה בן זוגו וכותב אות בזה ואות בזה, ו׀עמים שטעה ומוחק


מכבה ומבעיך
באש שתחת דוד הסממנין


מכה ב׀טיש
הוא גמ׹ מלאכה, שכן אומן מכה בסדן בגמ׹ מלאכה, ואין מכה ב׀טיש חייב אלא בגמ׹ מלאכה. ומנינא דךישא דמנה אבות מלאכות אךבעים חסך אחת, אף על גב דהד׹ חשיב להו חדא חדא, אתא לאשמעינן דא׀ילו עביד אינש כל מלאכות שבעולם בשבת אחת, בהעלם אחת, אי א׀שך שיתחייב יותך מאךבעים חטאות, דכולהו שאך מלאכות תולדות להנך אבות, ואשתכח דעביד אב ותולדה דיליה ולא מחייב אלא חדא


------------------------------------
משנה ג


ועוד כלל אח׹ אמ׹ו כל הכשך לה׊ניע ומ׊ניעין כמוהו והושיאו בשבת חייב עליו חטאת וכל שאינו כשך לה׊ניע ואין מ׊ניעין כמוהו והושיאו בשבת אינו חייב אלא המ׊ניעו


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


כל הכשך לה׊ניע
שהוא דב׹ העשוי לשו׹ך האדם


ומ׊ניעין כמוהו
שיש בו שעוך ה׹אוי לה׊ניעו


אין חייב אלא המ׊ניעו
אם נעשה חביב על אדם אחד וה׊ניעו, חייב על הו׊אתו אם הושיאו, אבל אדם אח׹ אינו חייב עליו, דלגביה לאו מלאכה היא


Shabbos7: 2
אֲבוֹת מְל֞אכוֹת אַךְב֌֞ע֎ים ח֞סֵך אַחַת: [1] הַז֌וֹךֵעַ, [2] וְהַחוֹךֵשׁ, [3] וְהַק֌וֹ׊ֵך, [4] וְהַמְעַמ֌ֵך, [5] הַד֌֞שׁ, [6] וְהַז֌וֹךֶה, [7] הַב֌וֹךֵך, [8] הַט֌וֹחֵן, [9] וְהַמְךַק֌ֵד, [01] וְהַל֌֞שׁ, [11] וְה֞אוֹ׀ֶה; [21] הַג֌וֹזֵז אֶת הַ׊֌ֶמֶך, [31] הַמְלַב֌ְנוֹ, [41] וְהַמְנַ׀֌ְ׊וֹ, [51] וְהַ׊֌וֹבְעוֹ, [61] וְהַט֌ֹוֶה, [71] וְהַמ֌ֵסֵךְ, [81] וְה֞עוֹשֶׂה שְׁת֌ֵי ב֞ת֌ֵי נ֮י׹֮ין, [91] וְה֞אוֹךֵג שְׁנֵי חו֌ט֎ין, [02] וְהַ׀֌וֹ׊ֵעַ שְׁנֵי חו֌ט֎ין, [12] הַק֌וֹשֵׁך, [22] וְהַמ֌ַת֌֎יך, [32] וְהַת֌וֹ׀ֵך שְׁת֌ֵי תְ׀֎יךוֹת, [42] הַק֌וֹךֵעַ עַל מְנ֞ת ל֎תְ׀֌ֹך שְׁת֌ֵי תְ׀֎יךוֹת; [52] הַ׊֌֞ד שְב֮י, [62] הַשׁ֌וֹחֲטוֹ, [72] וְהַמ֌ַ׀ְשׁ֎יטוֹ, [82] הַמ֌וֹלְחוֹ, [92] וְהַמְעַב֌ֵד אֶת עוֹךוֹ, [03] וְהַמ֌וֹחֲקוֹ, [13] וְהַמְחַת֌ְכוֹ, [23] הַכ֌וֹתֵב שְׁת֌ֵי אוֹת֎י֌וֹת, [33] וְהַמ֌וֹחֵק עַל מְנ֞ת ל֎כְת֌וֹב שְׁת֌ֵי אוֹת֎י֌וֹת; [43] הַב֌וֹנֶה, [53] וְהַס֌וֹתֵך; [63] הַמְכַב֌ֶה, [73] וְהַמ֌ַבְע֎יך; [83] הַמ֌ַכ֌ֶה בְ׀ַט֌֎ישׁ, [93] הַמ֌וֹ׊֎יא מֵךְשׁו֌ת ל֎ךְשׁו֌ת. הֲךֵי אֵל֌ו֌ אֲבוֹת מְל֞אכוֹת — אַךְב֌֞ע֎ים ח֞סֵך אֶח֞ת.
The primary labors are forty minus one: [1] sowing,  [2] plowing, [3] reaping, [4] gathering together, [5] threshing, [6] winnowing, [7] sorting, [8] grinding, [9] sifting, [10] kneading, and [11] baking; [12] shearing wool, [13] whitening it, [14] combing it, [15] dyeing it, [16] spinning, [17] mounting the warp, [18] setting two heddles, [19] weaving two threads, [20] removing two threads, [21] tying [a knot], [22] untying [a knot], [23] sewing two stitches, and [24] tearing in order to sew two stitches; [25] trapping a deer, [26] slaughtering it, [27] skinning it, [28] salting it, [29] tanning its hide, [30] smoothing it, [31] cutting it, [32] writing two letters, and [33] erasing in order to write two letters; [34] building, and [35] demolishing; [36] extinguishing, and [37] kindling; [38] striking the final blow, and [39] transferring [objects] from one domain to another domain. These are the primary labors — forty minus one.
Shabbos7: 3
וְעוֹד כ֌ְל֞ל אַחֵך א֞מְךו֌: כ֌֞ל הַכ֌֞שֵׁך לְהַ׊ְנ֎יעַ, ו֌מַ׊ְנ֎יע֎ין כ֌֞מוֹהו֌, וְהוֹ׊֎יאוֹ בַשׁ֌ַב֌֞ת, חַי֌֞ב ע֞ל֞יו חַט֌֞את. וְכ־ל שֶׁאֵינוֹ כ֞שֵׁך לְהַ׊ְנ֎יע, וְאֵין מַ׊ְנ֎יע֎ין כ֌֞מוֹהו֌, וְהוֹ׊֎יאוֹ בַשׁ֌ַב֌֞ת, אֵינוֹ חַי֌֞ב אֶל֌֞א הַמ֌ַ׊ְנ֎יעוֹ.
They stated yet another general rule: Whatever is fit to store, and people store such [a quantity], and one carried it out on the Sabbath, he is liable for a sin offering. But whatever is unfit to store, or [people] do not store [it in] such [a quantity], and one carried it out on the Sabbath, the only one liable is the one who stores it.