משנה ד
דבק כדי ליתן בראש השבשבת זפת וגפרית כדי לעשות נקב שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב ר' יהודה אומר כדי לעשות פטפוט סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב סיד כדי לסוד קטנה שבבנות רבי יהודה אומר כדי לעשות כלכול רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנדיפי
ר' עובדיה מברטנורא
השבשבת הציידין מושיבין נסר קטן בראש הקנה ונותנים עליו דבק והעוף יושב עליו ונדבק בו וצריך לתת עליו דבק הרבה כדי שיהא העוף נדבק בו
כדי לעשות בו נקב קטן. כלי שמשימין בו כסף חי וסותם פיו בזפת או בגפרית ועושה בסתימה נקב קטן להוציא ממנו הכסף חי
חרסית לבינה כתושה
לעשות פי כור שהמפוח נכנס בו
פטפוט רגל למקום מושב הכור, שמושיבין אותו על כן ובסיס העשוי לכך
סובין כדי ליתן על פי הכור של צורפי זהב במקום שאין פחמין צורפין הזהב באש של סובין. פירוש אחר שרגילים לתת סובין על פי הכור כשמתיכים הזהב
לסוד קטנה שבבנות בנות שהגיעו לפירקן ולא בא להן האורח, בנות עניים טופלות אותן בסיד והאורח ממהר לבא ומשיר נמי את השער, ובנות עשירים טופלות בסולת, ובנות מלכים בשמן זית שלא הביא שליש
כלכול הצדעין, וסדין אותן בסיד להשכיב את השער
אנדיפי למטה מן הצדעין מעט, שקורין בת צדעה. ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי נחמיה
--------------------------------------- משנה ה
אדמה כחותם המרצופים דברי רבי עקיבא וחכ"א כחותם האיגרות זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב דברי ר"ע וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא חול הגס כדי ליתן על מלא כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס ואם היה עב או מרוסס כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס
ר' עובדיה מברטנורא
אדמה טיט אדום
מרצופין שקין גדולות שנושאין בהם פרקמטיא בספינות, וחותמין אותם כדרך שחותמים האגרות. ושיעוריה דרבנן זוטר מדר"ע. והלכה כחכמים
כדי לזבל כרישא כרתי. ושעוריה זוטר מקלח של כרוב. והלכה כחכמים
מלא כף סיד כף של סיידין
כדי לעשות קולמוס המגיע לקשרין של אמצע אצבעותיו
עבה שאינו ראוי לכתיבה
מרוסס מרוצץ ושבור
ביצה קלה ביצת תרנגולת. ואמאי קרי לה ביצה קלה שקלה להתבשל יותר משאר ביצים. והשיעור הוא כדי לבשל כגרוגרת ממנה
טרופה מעורבת בשמן
ונתונה באלפס שהוחם כבר שהיא ממהרת להתבשל