משנה ג
מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים מניין שמרחיצין את המילה ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו
ר' עובדיה מברטנורא
שהיא טמאה דיום השלישי אכתי לא מסרחא שכבת זרע וראויה לקלוט ולהיות ולד נוצר ממנה, וקרינן בה שכבת זרע הראוי להזריע
לשלשת ימים דהקפיד הכתוב על טמאי קרי במתן תורה, לכך הפרישן שלשה ימים ולא חש אם יפליטו אח"כ ביום רביעי להפרשה, דמסריח ואינו ראוי להזריע. ופסק ההלכה שהפולטת ביום השלישי טהורה, ומתניתין משבשתא היא, ותני מנין לפולטת ש"ז ביום השלישי שהיא טהורה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים, ולשלשת ימים דאמר קרא היינו ליום השלישי, דביום שלישי להפרשה נתנה תורה. אי נמי לא משבשתא היא אלא רבנן דר' אליעזר בן עזריה היא, דסבירא להו הפולטת ביום השלישי טמאה, ולית הלכתא כותייהו
מנין שמרחיצין וכו אפילו בחמין שהוחמו בשבת, דאף ביום ג' מסוכן הוא, וכ"ש ראשון ושני. והמים חמין מחזיקין לגוף התינוק ומבריאין אותו
לשון של זהורית כמין לשון של צמר אדום, היו קושרין חציו בראש השעיר המשתלח לעזאזל וחציו בצוק, וכשהיה דוחה השעיר למטה היה הלשון ההוא מלבין ויודעין שנתכפרו עונותיהם
-------------------------- משנה ד
מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו
ר' עובדיה מברטנורא
מנין לסיכה שהיא כשתיה לא כשתיה ממש לחיובי עלה כרת, אלא שהיא אסורה