Shabbos 10:4-5

משנה ד


המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור לאחריו ובא לו לפניו חייב באמת אמרו האשה החוגרת בסינר בין מלפניה ובין מלאחריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין


ר' עובדיה מברטנורא


לפניו ובא לו לאחריו פטור
דנתכוין לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה


לאחריו ובא לו לפניו חייב
דנתכוון לשמירה פחותה, ועלתה בידו שמירה מעולה


סינר
כעין מכנסים קטנים חוגרות אותן לצניעות. ואם תלתה בהן שום דבר להוציא ובא לה לצד אחר חייבת


שכן ראוי להיות חוזר
דרכו להיות חוזר וסובב סביבותיה, ומתחלה ידעה שסופו להתהפך


רבי יהודה אומר אף מקבלי פתקין
של מלך. הרצים הנושאים אגרות נותנים אותם בעצים חלולים כדמות קנים ותולים בצוארם, ודרך אותו קנה להיות חוזר וסובב מלפניו ומאחריו סביב לצוארו ויודע היה שסופו להתהפך. ואין הלכה כר' יהודה


------------------------------------
משנה ה


המוציא ככר לרשות הרבים חייב הוציאוהו שנים פטורין לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבים ורבי שמעון פוטר המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפילה לו את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו את המת במטה חייב וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב ורבי שמעון פוטר


ר' עובדיה מברטנורא


הוציאוהו שנים פטורים
כדילפינן בעשותה אחת מכל מצות ה', העושה את כולה ולא העושה מקצתה


ור"ש פוטר
דסבר אפילו כשאין יחיד יכול לעשותה אם עשאוה שנים פטורים. ואין הלכה כר"ש


את החי במטה
על החי לא מחייב בהוצאתו אם אינו כפות, לפי שהוא נושא את עצמו. וה"מ אדם אבל בהמה חיה ועוף לא, דכמאן דכפותין דמו


וכן כזית מן המת
חייב אם הוציאו, דהואיל ומטמא, הוצאה חשובה היא להציל עצמו מן הטומאה. וכן כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ, דהכי הוי שיעורן לטומאה


ורבי שמעון פוטר
אפילו במת שלם, דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, דכל שאינו אלא לסלקו מעליו הויא מלאכה שאינה צריכה לגופה ולאו מלאכת מחשבת היא. ואין הלכה כרבי שמעון


Shabbos10: 5
הַמּוֹצִיא כִכָּר לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב; הוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִין. לֹא יָכוֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. הַמּוֹצִיא אֳכָלִין פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר בִּכְלִי, פָּטוּר אַף עַל הַכְּלִי, שֶׁהַכְּלִי טְפֵלָה לוֹ; אֶת הַחַי בְּמִטָּה, פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה, שֶׁהַמִּטָּה טְפֵלָה לוֹ; אֶת הַמֵּת בְּמִטָּה, חַיָּב. וְכֵן כְּזַיִת מִן הַמֵּת, וּכְזַיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, חַיָּב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.
One who takes a loaf of bread out to a public domain is liable; if two [people] took it out, they are [both] exempt. If one could not take it out [by himself] and two took it out, they are [both] liable. R’ Shimon, however, exempts [them]. One who takes out foodstuffs less than the prescribed amount in a vessel is exempt even for the vessel, because the vessel is secondary to it; a live person on a bed, he is exempt even for the bed, for the bed is secondary to him; a corpse on a bed, he is liable. And similarly, [one who takes out a part] of a corpse the size of an olive, or [a piece] of an animal’s carcass the size of an olive, or [a piece] of a dead sheretz the size of a lentil, he is liable. R’ Shimon, however, exempts [him].
Shabbos10: 4
הַמִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא לְפָנָיו, וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו, פָּטוּר; לְאַחֲרָיו, וּבָא לוֹ לְפָנָיו, חַיָּב. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בְּסִינָר, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ, חַיֶּבֶת, שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף מְקַבְּלֵי פִתְקִין.
One who intended to take out [an object] in front of him, and it slipped behind him, is exempt; behind him, and it shifted to the front of him, is liable. Indeed, they said: A woman girded with an apron, whether in front of her or behind her, is liable, for it is common [for it] to shift around. R’ Yehudah says: Also letter carriers.