Shabbos 14:3-4

משנה ג


אין אוכלין איזוב יון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוברועה כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה חוץ ממי דקלים וכוס עיקרים מפני שהן לירוקה אבל שותה הוא מי דקלים לצמאו וסך שמן עיקרין שלא לרפואה


ר' עובדיה מברטנורא


אזוב יון
מין אזוב שגדל בין הקוצים וממית התולעים שבמעים


שאינו מאכל בריאים
ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה, ואסור לאוכלו בשבת גזירה שמא ישחוק סממנים, דהוי תולדה דטוחן


אבל אוכל הוא את יועזר
דהרבה אוכלין אותו כשהן בריאים. יועזר, פולי"ו בלע"ז והוא מכלה התולעים שבכבד


אבוב רועה
עץ שגדל יחידי ואין לו ענפים, וקורין אותו בערבי עצא"ל רע"י, והוא טוב למי שניזק על ששתה מים מגולים


כל האוכלים אוכל אדם לרפואה
כל דבר שהוא אוכל והבריאים אוכלים אותו, יכול אדם לאוכלו בשבת אף ע"פ שהוא מתכוין לרפואה


חוץ ממי דקלים
הם שני אילנות ממיני הדקלים שהיו בארץ ישראל וביניהם מעין מים, והשותה מהם כוס ראשון מרפה הזבל שבמעיו, וכוס שני משלשל, וכוס שלישי מנקה את בני מעים עד שאדם מוציאם צלולים כדרך שהכניסם


וכוס של עיקרין
לוקחין שרף אילן שקורין לו בערבי זא"ג אלכסנדרי"א, ועשב שקורין לו עשב"א אלסדו"ר, פירוש עשב של שמחה, וכרכום, וכותשין אותן ונותנין את עפרן ביין. והאשה זבה שתשתה מהן ג' כוסות תרפא


מפני שהן לירוקה
בעל חולי הנקרא ירקון, אם ישתה מהן ירפא מחולי הירקון אבל ישאר עקר ולא יוליד, ולכך נקרא כוס עיקרין


לצמאו
אם אינו חולה


----------------------------
משנה ד


החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ אבל מטבל הוא כדרכו ואם נתרפא נתרפא החושש במתניו לא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן ולא שמן ורד בני מלכים סכין שמן ורד על מכותיהן שכן דרכם לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם


ר' עובדיה מברטנורא


לא יגמע את החומץ
ויפלוט, דמוכחא מלתא דלרפואה הוא. ואם מגמע ובולע שפיר דמי


לא יסוך בהם יין וחומץ
דאין אדם סך מהן אלא לרפואה


אבל לא שמן ורד
לפי שדמיו יקרים ומוכחא מלתא דלרפואה קעביד


שכן דרכן לסוך
בלא מכה


ר' שמעון אומר כו
ואין הלכה כר"ש


Shabbos14: 4
הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו לֹא יִגַמַּע בָּהֶן אֶת הַחֹמֶץ, אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפֵּא, נִתְרַפֵּא. הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ. אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן, וְלֹא שֶׁמֶן וֶרֶד. בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶרֶד עַל מַכּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן דַּרְכָּם לָסוּךְ בַּחֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם.
One whose teeth pain him may not sip vinegar through them, but he may dip [his bread] in vinegar in his usual manner, and if he is [thus] cured, he is cured. One whose loins pain him may not anoint himself with wine or vinegar. He may, however, anoint himself with oil, but not [with] rose oil. Princes may rub rose oil on their wounds, for such is their custom to anoint [themselves] on weekdays. R’ Shimon says: All Israel are princes.
Shabbos14: 3
אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹב יָוָן בַּשַּׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים; אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר, וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹעֶה. כָּל הָאֳכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה; וְכָל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה, חוּץ מִמֵּי דְקָלִים וְכוֹס עִקָּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוֹקָה. אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָלִים לִצְמָאוֹ, וְסָךְ שֶׁמֶן עִקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה.
We may not eat Greek hyssop on the Sabbath, because it is not food for healthy people; but one may eat pennyroyal, or drink knotgrass water. A person may eat any foods for healing; and he may drink any beverages, except for the water of palm trees or a potion of roots, because they are [cures] for jaundice. However, one may drink the water of palm trees to quench his thirst, and he may anoint himself with root oil [if it is] not for healing.