Shabbos 16:2-3

משנה ב


מצילין מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם הראוי לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות בשחרית מצילין מזון שתי סעודות במנחה מזון סעודה אחת ר' יוסי אומר לעולם מצילין מזון שלש סעודות


ר' עובדיה מברטנורא


מצילין מזון ג' סעודות
ואף על גב דבהתירא קא טרח דהא לא שרו ליה לאצולי אלא לחצר המעורבת בלבד, אפילו הכי לא שרו ליה לאצולי טפי, מפני שאדם בהול על ממונו ואי שרית ליה אתי לכבויי


נפלה דליקה בלילי שבת
קודם אכילה


שחרית
קודם סעודה


ר' יוסי אומר לעולם הוא מציל
הואיל ויומא בר הכי הוא ובהתירא טרח. ואין הלכה כר"י:


----------------------------
משנה ג


מצילין סל מלא ככרות ואף על פי שיש בו מאה סעודות ועיגול של דבילה וחבית של יין ואומר לאחרי' בואו והצילו לכם ואם היו פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת להיכן מצילין אותן לחצר המעורבת בן בתירא אומר אף לשאינה מעורבת


ר' עובדיה מברטנורא


מצילין סל מלא ככרות
הואיל ובבת אחת הוא מציל מה לי פורתא מה לי טובא


ועגול של דבילה
אע"פ שהוא גדול ויש בו סעודות הרבה


ואם היו פקחים
ויודעים שאם ישאלו שכר כפועלים לאו שכר שבת שקלי, כיון דמעיקרא לאו אדעתא דשכר פעולה באו, עושין עמו חשבון לאחר שבת. ובירא שמים עסקינן, דאע"ג דמהפקירא קא זכי ומה שהציל דידיה הוי מ"מ לא ניחא ליה דליתהני מאחרים דידע דעל כרחיה אפקריה, ובחנם נמי לא ניחא ליה דלטרח, הילכך שקיל אגריה


Shabbos16: 3
מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת — וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעוּדוֹת — וְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה, וְחָבִית שֶׁל יַיִן. וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים: ,,בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם.“ וְאִם הָיוּ פִקְחִין, עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן אַחַר הַשַּׁבָּת. לְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן? לְחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אַף לְשֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת.
We may save a basket full of loaves — even though there is [enough] in it for one hundred meals — or a round cake of pressed figs, or a barrel of wine. And one may say to others, ‘‘Come and save for yourselves.’’ If they were discerning, they would make a reckoning with him after the Sabbath. To where may they take them for safety? To a courtyard provided with an eruv. Ben Beseira says: Even to one not provided with an eruv.
Shabbos16: 2
מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת; הָרָאוּי לְאָדָם לְאָדָם, הָרָאוּי לִבְהֵמָה לִבְהֵמָה. כֵּיצַד? נָפְלָה דְלֵקָה בְלֵילֵי שַׁבָּת, מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת; בַּשַּׁחֲרִית, מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת; בַּמִּנְחָה, מְזוֹן סְעוּדָה אֶחָת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת.
We may save [enough] food for three meals; what is fit for people [may be saved] for people, what is fit for animals [may be saved] for animals. How so? If a fire broke out on the Sabbath eve, we may save [only enough] food for three meals; if during the morning, we may save [only enough] food for two meals; if in the afternoon, [we may save only enough] food for one meal. R’ Yose says: We may always save [enough] food for three meals.