Shabbos 19:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

קטן נמול לשמונה לתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולשנים עשר לא פחות ולא יותר הא כיצד כדרכו לשמונה נולד לבין השמשות נמול לתשעה בין השמשות של ערב שבת נמול לעשרה יום טוב לאחר השבת נמול לאחד עשר שני ימים טובים של ראש השנה נמול לשנים עשר קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא

ר' עובדיה מברטנורא

נולד בין השמשות נמול לתשיעי
שהרי יום שמיני של מחר הוא נמול, ושמא בין השמשות יום הוא ונמול לתשיעי. היה היום ערב שבת א"א למולו בשבת הבא דשמא תשיעי הוא והויא לה מילה שלא בזמנה ואינה דוחה שבת, וצריך להמתין עד לאחר השבת שהוא עשירי

חל יום טוב להיות אחר השבת
אין מילה שלא בזמנה דוחה אותו ונמול לאחד עשר

שני ימים טובים של ראש השנה
דקדושה אחת הן ואין מילה שלא בזמנה דוחה את יום טוב השני של ראש השנה, נימול לי"ב

עד שיבריא
ויעברו עליו ז' ימים שלמים מעת לעת מיום שהבריא, ואח"כ מלין אותו

-----------------------------------
משנה ו

אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה ואם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל

ר' עובדיה מברטנורא

ציצין
כמין נימין של בשר שנשארו מן הערלה

עטרה
היא שפה גבוהה המקפת את הגיד סביב, וממנה משפע ויורד לראשו. ובשר החופה את רוב העטרה דקתני מתניתין, לא תימא רוב הקיפה אלא אפילו רוב גבהה במקום אחד

אינו אוכל בתרומה
אם כהן הוא, דכהן ערל אסור לאכול בתרומה. נאמר בפסח תושב ושכיר לא יאכל בו ונאמר בתרומה תושב כהן ושכיר לא יאכל בו, מה פסח אסור לערל אף תרומה אסורה לערל

ואם היה בעל בשר
שהיה שמן ונראה בשר שלמעלה מערלתו לאחר שנטלה הערלה כולה כאילו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד

מתקנו
ומשפע באזמל מאותו עובי

מפני מראית העין
שלא יהא נראה כערל

ולא פרע
לא גילה

כאילו לא מל
וישוב ויפרע, ואפילו סלק ידו ממנה. וכל זמן שהוא מתעסק במילה בשבת חותך בין ציצין המעכבין בין ציצין שאין מעכבין. לאחר שסלק ידו, על ציצין המעכבין חוזר, על ציצין שאינן מעכבין אינו חוזר

Shabbos19: 5

קָטָן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה, לְתִשְׁעָה, וְלַעֲשָׂרָה, וּלְאַחַד עָשָׂר, וְלִשְׁנֵים עָשָׁר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הָא כֵיצַד? כְּדַרְכּוֹ, לִשְׁמוֹנָה; נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמּוֹל לְתִשְׁעָה; בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה; יוֹם טוֹב לְאַחַר הַשַּׁבָּת, נִמּוֹל לְאַחַד עָשָׂר; שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִמּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר. קָטָן הַחוֹלֶה, אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא.

An infant may be circumcised [either] on the eight, ninth, tenth, eleventh, or twelfth [day], not earlier not later. How is this? In the normal course, [he is circumcised] on the eight; if he was born at twilight, he is circumcised on the ninth; [if he was born] at twilight on the eve of the Sabbath, he is circumcised on the tenth; [if] a festival [falls] after the Sabbath, he is circumcised on the eleventh; [in the case of] the two festival days of Rosh Hashanah, he is circumcised on the twelfth. A sick infant, we may not circumcise him until he recovers.

Shabbos19: 6

אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה: בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה. וְאִם הָיָה בַעַל בָּשָׂר, מְתַקְּנוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה, כְּאִלּוּ לֹא מָל.

These are the shreds that invalidate the circumcision: flesh that covers the larger part of the corona. And he may not eat of terumah. If he was fleshy, he must rectify it for appearances’ sake. If he circumcised but did not expose the circumcision, it is as if he did not circumcise.

Suggestions