Shabbos 19:5-6

משנה ה

קטן נמול לשמונה לתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולשנים עשר לא פחות ולא יותר הא כיצד כדרכו לשמונה נולד לבין השמשות נמול לתשעה בין השמשות של ערב שבת נמול לעשרה יום טוב לאחר השבת נמול לאחד עשר שני ימים טובים של ראש השנה נמול לשנים עשר קטן החולה אין מוהלין אותו עד שיבריא

ר' עובדיה מברטנורא

נולד בין השמשות נמול לתשיעי שהרי יום שמיני של מחר הוא נמול, ושמא בין השמשות יום הוא ונמול לתשיעי. היה היום ערב שבת א"א למולו בשבת הבא דשמא תשיעי הוא והויא לה מילה שלא בזמנה ואינה דוחה שבת, וצריך להמתין עד לאחר השבת שהוא עשירי

חל יום טוב להיות אחר השבת אין מילה שלא בזמנה דוחה אותו ונמול לאחד עשר

שני ימים טובים של ראש השנה דקדושה אחת הן ואין מילה שלא בזמנה דוחה את יום טוב השני של ראש השנה, נימול לי"ב

עד שיבריא ויעברו עליו ז' ימים שלמים מעת לעת מיום שהבריא, ואח"כ מלין אותו

----------------------------------- משנה ו

אלו הן ציצין המעכבין את המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה ואם היה בעל בשר מתקנו מפני מראית העין מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל

ר' עובדיה מברטנורא

ציצין כמין נימין של בשר שנשארו מן הערלה

עטרה היא שפה גבוהה המקפת את הגיד סביב, וממנה משפע ויורד לראשו. ובשר החופה את רוב העטרה דקתני מתניתין, לא תימא רוב הקיפה אלא אפילו רוב גבהה במקום אחד

אינו אוכל בתרומה אם כהן הוא, דכהן ערל אסור לאכול בתרומה. נאמר בפסח תושב ושכיר לא יאכל בו ונאמר בתרומה תושב כהן ושכיר לא יאכל בו, מה פסח אסור לערל אף תרומה אסורה לערל

ואם היה בעל בשר שהיה שמן ונראה בשר שלמעלה מערלתו לאחר שנטלה הערלה כולה כאילו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד

מתקנו ומשפע באזמל מאותו עובי

מפני מראית העין שלא יהא נראה כערל

ולא פרע לא גילה

כאילו לא מל וישוב ויפרע, ואפילו סלק ידו ממנה. וכל זמן שהוא מתעסק במילה בשבת חותך בין ציצין המעכבין בין ציצין שאין מעכבין. לאחר שסלק ידו, על ציצין המעכבין חוזר, על ציצין שאינן מעכבין אינו חוזר