פרק כב
משנה א
חבית שנשברה מצילין הימנה מזון שלש סעודות ואומר לאחרים באו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין ואם יצאו מעצמן אסורין רבי יהודה אומר אם לאוכלין היוצא מהן מותר ואם למשקין היוצא מהן אסור חלות דבש שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן אסורים ורבי אליעזר מתיר
ר' עובדיה מברטנורא
מצילין מזון ג' סעודות ואפילו בכלים הרבה, דאילו בכלי אחד אמרו בפרק כל כתבי דכמה דבעי מציל
לכם כל אחד מזון ג' סעודות
ובלבד שלא יספוג שלא ישים ספוג לשאוב היין ולחזור ולהטיף, ואף על פי שיש לספוג בית אחיזה דליכא חשש סחיטה, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ואפילו ליקח בידו שמן ודבש שהן עבים ונדבקים ולקנח ידו בשפת הכלי אסור, שלא יעשה כמעשה חול
אין סוחטין את הפירות דה"ל מפרק תולדה דדש
אסורין גזירה שמא יסחוט לכתחלה
ר"י אומר אם לאוכלין היו אותן פירות מכונסים, היוצא מהן מותר, דלא ניחא ליה במה שזבו וליכא למגזר בהו שמא יסחוט
ואם למשקין היו מכונסין דניחא ליה במאי דנפק מנייהו, היוצא מהן אסור, גזירה שמא יסחוט. ובזיתים וענבים מודה ר"י לחכמים דאע"ג דכנסן לאוכלים היוצא מהן אסור, כיון דדרכן לסחיטה קיימי כי אתו לידי משקה יהיב דעתיה בהכי. ובשאר מיני פירות מודים חכמים לר"י, כיון דלאו דרכן לסחיטה. לא נחלקו אלא בתותים ורמונים, דרבי יהודה מדמה להו לשאר פירות וחכמים מדמו להו לזיתים וענבים. והלכה כר"י
חלות דבש כשהן מרוסקים זב הדבש מעצמו מתוך השעוה ואין דרך לסחטו, הילכך ר"א מתיר, וחכמים אוסרים גזרו אטו שאין מרוסקין. והלכה כר"א
----------------------------------- משנה ב
כל שבא בחמין מערב שבת שורין אותו בחמין בשבת וכל שלא בא בחמין מערב שבת מדיחין אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח הישן ודגים מלוחים קטנים וקולייס האיספני' שהדחתן זו היא גמר מלאכתן
ר' עובדיה מברטנורא
כל שבא בחמין שנתבשל
מדיחין דהדחתו אינה בשולו אבל לא שורין
חוץ מן המליח הישן דג מליח שעברה עליו שנה משנמלח
וקוליס האספנין דג שקליפתו דקה והדחתו בחמין הוא גמר בשולו