Shabbos 22:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי ואין נוקבים מגופה של חבית דברי רבי יהודה וחכמים מתירין ולא יקבנה מצדה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח אמר ר' יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת

ר' עובדיה מברטנורא

שובר אדם את החבית
מפני שהוא מקלקל

ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי
לעשות לה פה נאה

אין נוקבים מגופה
הדבוקה בפי חבית אלא נוטל את כולה דכי נקיב לה מתקן פתחא הוא

ר' יוסי מתיר
דאין דרך פתח חבית בכך. והלכה כר' יוסי

ולא יקבנה מצדה
כלומר הא דשרי ר' יוסי להיות נוקב את המגופה, לא שרי אלא למעלה בראש המגופה דלאו אורחא למעבד פתחא התם אלא נוטל כל המגופה. אבל מצדה, זימנין דעביד ליה לנקב בצד המגופה משום פתחא ואינו רוצה לפתחה למעלה שלא יפלו צרורות או עפר ביין

ממרח
ויש כאן משום ממחק

בערב
שם מקום

חוששני לו מחטאת
אם מירח השעוה לדבקה בדופני הכלי סביב הנקב

------------------------------------
משנה ד

נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצנו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם

ר' עובדיה מברטנורא

לתוך הבור
שאין בו מים

שיהא שמור
שלא יסריח מחמת החום. והא קמ"ל דלא חיישינן דלמא אתי לאשוויי גומות שבקרקעית הבור כדי שיהא שוה להושיב שם הקדרה

ואת המים היפים
הראויים לשתיה

ברעים
בתוך מקוה מים רעים שאינן ראויין לשתיה. ומילתא דפשיטא היא ומשום סיפא נקט לה, דתנן ואת הצוננים בחמה בשביל שיחמו, מהו דתימא נגזור דלמא אתי לאטמוני ברמץ, קמ"ל

מי שנשרו כליו
שנפלו במים בשבת

מהלך עמהן ואינו חושש
שמא יחשדו אותו שכבסן

הגיע לחצר החיצונה
הסמוכה למבוא העיר שהוא מקום המשתמר

שוטחן בחמה
ליבשן

אבל לא כנגד העם
שיחשדוהו שכבסן. ומשנה זו דחויה היא, שהלכה בידינו כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, הילכך אסור לשטחן אפילו שלא כנגד העם

Shabbos22: 3

שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה גְרוֹגְרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּלִי. וְאֵין נוֹקְבִים מְגוּפָה שֶׁל חָבִית — דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. וְאִם הָיְתָה נְקוּבָה, לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ שַׁעֲוָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב, וְאָמַר: ,,חוֹשְׁשַׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת.“

A person may break [open] a cask to eat dried figs from it, provided that he does not intend to make a vessel. We may not perforate the bung of a cask — [these are] the words of R’ Yehudah. The Sages, however, permit [it]. [But] one may not perforate it in its side. If it was perforated, one may not place wax upon it, because he smooths [it]. Said R’ Yehudah: An incident came before Rabban Yochanan ben Zakkai in Arab, and he said, ‘’I fear on his account that he may be liable for a sin offering.’’

Shabbos22: 4

נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר; וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּנּוּ; וְאֶת הַצּוֹנֵן בַּחַמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵלָיו בַּדֶּרֶךְ בַּמַּיִם מְהַלֵּךְ בָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה, אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם.

We may place a cooked dish in a pit in order that it be preserved; good water in stale water in order that it cool off; and cold water in the sun in order that it become warm. One whose garments fell into the water while traveling may [continue to] walk in them, and he need not fear. When he arrives at the outer courtyard, he may spread them out in the sun, but not in front of the people.

Suggestions