משנה ג
שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי ואין נוקבים מגופה של חבית דברי רבי יהודה וחכמים מתירין ולא יקבנה מצדה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח אמר ר' יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת
ר' עובדיה מברטנורא
שובר אדם את החבית מפני שהוא מקלקל
ובלבד שלא יתכוין לעשותה כלי לעשות לה פה נאה
אין נוקבים מגופה הדבוקה בפי חבית אלא נוטל את כולה דכי נקיב לה מתקן פתחא הוא
ר' יוסי מתיר דאין דרך פתח חבית בכך. והלכה כר' יוסי
ולא יקבנה מצדה כלומר הא דשרי ר' יוסי להיות נוקב את המגופה, לא שרי אלא למעלה בראש המגופה דלאו אורחא למעבד פתחא התם אלא נוטל כל המגופה. אבל מצדה, זימנין דעביד ליה לנקב בצד המגופה משום פתחא ואינו רוצה לפתחה למעלה שלא יפלו צרורות או עפר ביין
ממרח ויש כאן משום ממחק
בערב שם מקום
חוששני לו מחטאת אם מירח השעוה לדבקה בדופני הכלי סביב הנקב
------------------------------------ משנה ד
נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצנו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם
ר' עובדיה מברטנורא
לתוך הבור שאין בו מים
שיהא שמור שלא יסריח מחמת החום. והא קמ"ל דלא חיישינן דלמא אתי לאשוויי גומות שבקרקעית הבור כדי שיהא שוה להושיב שם הקדרה
ואת המים היפים הראויים לשתיה
ברעים בתוך מקוה מים רעים שאינן ראויין לשתיה. ומילתא דפשיטא היא ומשום סיפא נקט לה, דתנן ואת הצוננים בחמה בשביל שיחמו, מהו דתימא נגזור דלמא אתי לאטמוני ברמץ, קמ"ל
מי שנשרו כליו שנפלו במים בשבת
מהלך עמהן ואינו חושש שמא יחשדו אותו שכבסן
הגיע לחצר החיצונה הסמוכה למבוא העיר שהוא מקום המשתמר
שוטחן בחמה ליבשן
אבל לא כנגד העם שיחשדוהו שכבסן. ומשנה זו דחויה היא, שהלכה בידינו כל דבר שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, הילכך אסור לשטחן אפילו שלא כנגד העם