Shabbos 23:5-24:1 - Mishna Yomit

משנה ה

עושין כל צורכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזיזו בו אבר שומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין קושרים את הלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה לא שתעלה אלא שלא תוסיף אין מעמצין את המת בשבת ולא בחול עם יציאת נפש והמעמץ עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים

ר' עובדיה מברטנורא

סכין
בשמן

ומדיחין
במים. ופוקקין נקביו, סותמין נקביו העליונים והתחתונים בבגד או בשום דבר כדי שלא תכנס בהם הרוח ויתפח

ובלבד שלא יזיז בו אבר
שלא יטלטל ויגביה לא ידו ולא רגלו ולא ריסי עיניו, שאסור לטלטל המת או אבר מאבריו, אע"פ שמותר ליגע בו. וכן כל מוקצה מותר בנגיעה ואסור בטלטול. וביצה שנולדה בשבת או ביום טוב אסורה אפילו בנגיעה, שמפני כדוריתה נגיעתה זהו טלטולה

ושומטים את הכר מתחתיו
ונמצא מוטל על החול, אבל לא מטלטלין להניחו על החול, דהא תנא רישא ובלבד שלא יזיז בו אבר

בשביל שימתין
שלא יסריח מחמת חום הסדינים והכרים

קושרים את הלחי
של מת שהיה פיו הולך ונפתח

ולא שיעלה
להסגר מה שנפתח דהיינו מזיז אבר, אלא שלא יוסיף להפתח

סומכים אותה בספסל
שהרי תורת כלי עליו

ולא שתעלה
דהוה ליה בונה

אין מעמצין
את עיניו בשבת אפילו לאחר יציאת נפש, דהוה ליה מזיז אבר

שופך דמים
שבדבר מועט מקרב מיתתו

-----------------------------------
פרק כד

משנה א

מי שהחשיך בדרך נותן כיסו לנכרי ואם אין עמו נכרי מניחו על החמור הגיע לחצר החיצונה נוטל את הכלים הניטלין בשבת ושאינן ניטלין בשבת מתיר את החבלים והשקין נופלין מאיליהם

ר' עובדיה מברטנורא

מי שהחשיך. נותן כיסו לנכרי
מבעוד יום. ואע"ג דשלוחו של ישראל הוא לישא את כיסו בשבת, קים להו לרבנן דאין אדם מעמיד עצמו על ממונו ואי לא שרית ליה אתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים

ואם אין עמו נכרי כו
הא יש עמו נכרי, לנכרי יהיב ליה, מ"ט חמור אתה מצווה על שביתתו, נכרי אי אתה מצווה על שביתתו. וכשמניח כיסו על החמור משתחשך מניחו עליה כשהיא מהלכת, כלומר לאחר שעקרה רגליה לילך דלא עבדה עקירה, וכשרוצה הבהמה לעמוד נוטלו מעליה, ולאחר שתחזור ותעקור רגליה לילך יניחנה עליה, כי היכי דלא תעביד הבהמה עקירה והנחה, דאי שביק לה למעבד עקירה והנחה והוא מחמר אחריה ומנהיגה נמצא מחמר אחר בהמתו בשבת ואסור, אע"פ שאינה טעונה אלא כל דהו דכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך, איזו היא מלאכה שנעשית בין האדם והבהמה, הוי אומר זה מחמר

הגיע לחצר החיצונה
מילתא באנפי נפשה היא ולא בדין כיסו קא מיירי

לחצר החיצונה
של עיר, שהוא מקום המשתמר ראשון, כשיבא לפרק החמור נוטל בידו מעליו כלים הניטלין בשבת

ושאינם ניטלים מתיר את החבלים
של אוכף שהן קשורים והשקין נופלים

Shabbos23: 5

עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הַמֵּת: סָכִין וּמְדִיחִין אוֹתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיזוּ בוֹ אֵבֶר; שׁוֹמְטִין אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו וּמַטִּילִין אוֹתוֹ עַל הַחוֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין; קוֹשְׁרִים אֶת הַלֶּחִי, לֹא שֶׁיַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף. וְכֵן, קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה, סוֹמְכִין אוֹתָהּ בְּסַפְסָל אוֹ בַּאֲרוּכוֹת הַמִּטָּה, לֹא שֶׁתַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תוֹסִיף. אֵין מְעַמְּצִין אֶת הַמֵּת בַּשַּׁבָּת, וְלֹא בַחֹל עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ, וְהַמְעַמֵּץ עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

We may attend to all the necessities of the deceased: We may anoint and rinse him, provided we do not move any of his limbs; we may pull the pillow from under him and lay him on the sand in order that [his body] keep; we may bind up the jaw, not that it should close, but that it should not [open any] further. So, too, [with] a beam that broke, we may support it with a bench or with the side-pieces of a bed, not that it should be raised, but that it should not [sag any] further. We may not close the eyes of the dead on the Sabbath, nor [may we do so] on a weekday at the moment of death, [for] whoever closes the eyes [of a dying person] at the moment of death is a murderer.

Shabbos24: 1

מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי, וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי, מַנִּיחוֹ עַל הַחֲמוֹר. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, נוֹטֵל אֶת הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בַּשַּׁבָּת; וְשֶׁאֵינָן נִטָּלִין בַּשַּׁבָּת, מַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים, וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִין מֵאֲלֵיהֶם:

If darkness overtakes a person on the road, he may give his purse to a gentile; if no gentile is with him, he may place it on the donkey. When he reaches the outermost courtyard, he may remove those objects that may be handled on the Sabbath; and [as for] those that may not be handled on the Sabbath, he may untie the ropes, and [allow] the sacks [to] fall of themselves.

Suggestions