Shabbos 24:2-3

משנה ב


מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה ומפספסים את הכיפין אבל לא את הזירין אין מרסקין לא את השחת ולא את החרובין לפני בהמה בין דקה בין גסה רבי יהודה מתיר בחרובין לדקה


ר' עובדיה מברטנורא


פקיעי עמיר
קשין של שבלים שאגדן, מתירין אותן, דכל זמן שהן קשורין לאו אוכלא נינהו ומתירין אותן לשווינהו אוכלא, אבל פספוס, לפזרן כדרך שרגילין לפזר עשבים לפני בהמה כדי שתריח ריחן ויהיו יפין לה לאכלן, אסור בפקיעי עמיר, דמאחר דאתעבידו אוכלא בהתר הפקיעין, והפספוס אינו אלא לתענוג בעלמא, ומטרח בדבר שהוא כבר אוכל לא טרחינן


ומפספסים את הכיפים
ענפים לחים של ארז, מפזרים ושוטחים אותן לפני הבהמה שתריח ריחן, דבלאו פספוס לא הוו אוכלא


אבל לא את הזירין
הן הן פקיעי עמיר, אלא שהפקיעין יש להן שני קשרים אחד בראשן ואחד בסופן, והזירין יש להן שלשה קשרים קשר אחד יתר באמצען. וקאמרה מתניתין שאין מפספסים את הזירין ואע"פ שהן דחוקים זה בזה ומתחממים והבהמה קצה בהן, אלא מתיר שלשה אגדיהן בלבד, דהתרת אגדיהן משוי לה אוכלא כפקיעין


אין מרסקין את השחת
אין מחתכין עשב של תבואה, והיא אספסתא, משום דטרחא שלא לצורך הוא


רבי יהודה מתיר בחרובין לבהמה דקה
ששיניה דקות וקשין לה. ואין הלכה כר"י


-----------------------------------------------
משנה ג


אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ואין ממרים את העגלים אבל מלעיטין ומהלקטין לתרנגולין ונותנין מים למורסן אבל לא גובלים ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולים ולפני יוני הרדיסיות


ר' עובדיה מברטנורא


אין אובסין
אין מאכילין אותו על כרחו ותוחבים לו בגרונו, ופירוש אובסין, עושין לה אבוס בתוך מעיה


ולא דורסים
שדורס המאכל לתוך גרונה. ומיהו לא הוי כמו אובסין


אבל מלעיטים
שתוחב לו המאכל למקום שיכול להחזיר


אין ממראין
מפטמין, לשון וחלב מריאים ופירוש המראה, שתוחב לו המאכל לפנים מבית הבליעה במקום שאינו יכול להחזיר


ומהלקטין לתרנגולים
שתוחב המאכל לתוך פיו במקום שיכול להחזיר


אבל לא גובלין
אין לשין אותו במים


אין נותנין מים לפני דבורים
שאין מזונותיהן עליו, שיוצאין ואוכלין בשדה ומים מצויין להם באגמים


דורסיאות
יונים שגדלים בבתים. ונקראים דורסיאות על שם הורדוס המלך שהיה מגדל מהן בארמונו


Shabbos24: 3
אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין. וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין. וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין, וְנוֹתְנִין מַיִם לַמֻּרְסָן, אֲבָל לֹא גוֹבְלִים. וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ, אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אַוָּזִים וְתַרְנְגוֹלִים, וְלִפְנֵי יוֹנֵי הַרְדְּסִיּוֹת:
We may neither stuff a camel, nor cram it, but we may put food into its mouth. We may not fatten calves, but we may put food into their mouths. We may put food into the mouths of fowls, and we may put water into bran, but we may not knead it. We may not place water before bees or before doves that are in a dovecote, but we may place [water] before geese and chickens, and before Herodian doves.
Shabbos24: 2
מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה, וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַכִּיפִין, אֲבָל לֹא אֶת הַזִּירִין. אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לְדַקָּה:
We may untie bundles of straw before an animal, and we may scatter tender cedar boughs, but not triply bound bundles of straw. We may not shred neither fodder nor carobs before an animal, whether [it is] lightweight or heavyweight. R’ Yehudah permits [crushing] carobs for a lightweight [animal].