Shabbos 24:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד
מחתכין את הדילועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינה מן המוכן

ר' עובדיה מברטנורא

מחתכין את הדלועין
התלושין לפני הבהמה, ואע"ג דסתמן לאו למאכל בהמה קיימי אלא לאדם

ואת הנבלה
שנתנבלה היום, ואע"ג דבין השמשות היתה עומדת לאדם ולא לבהמה

רבי יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע"ש אסורה
דכל מידי דחזי לאינש לא מקצה ליה לבהמה. ואפילו חולה מע"ש, סובר שתתרפא. ואין הלכה כרבי יהודה

--------------------------
משנה ה

מפירין נדרים בשבת ונשאלין לדברים שהן לצורך השבת פוקקין את המאור ומודדין את המטלית ואת המקוה ומעשה בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו ומדבריהן למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת

ר' עובדיה מברטנורא

מפירין
בעל לאשתו ואב לבתו

ונשאלין
לחכם

שהן לצורך השבת
כגון שנדר שלא יאכל היום. ואנשאלין דוקא קאי, דאילו בעל או אב מפר בין נדרים שהן לצורך השבת בין נדרים שאינן לצורך השבת, כיון שאינו יכול להפר אלא ביום שמעו בלבד. ונדרים שהן לצורך השבת אפילו היה לו פנאי להשאל עליהם קודם השבת נשאלין עליהם בשבת

ופוקקין את המאור
החלון שממנו האורה נכנסת, סותמין אותו בלוח או בשאר כל דבר שרגילים לסתום בו

ומודדין את המטלית
כגון אם היתה טמאה ונגעה בטהרות, מודדין אותה אם יש בה ג' אצבעות על ג' אצבעות לידע אם נטמאו הטהרות אם לאו, דמטלית פחותה מג' על ג' אינה לא מיטמאה ולא מטמאה

ואת המקוה
לידע אם יש בה אמה על אמה ברום שלש אמות. שאלו מדידות של מצוה הן לפיכך מותר למדוד אותן בשבת

שפקקו את המאור
את החלון וקרוי מאור שממנו האורה נכנסת

בטפיח
פך של חרס

מקדה
כלי חרס

בגמי
להכי נקט גמי שראוי למאכל בהמה ולא מבטל ליה להיות קשר של קיימא

לידע אם יש בגיגית פותח טפח
כמין שביל קטן היה בין שני בתים שלא היה מקורה אלא שגיגית מונחת על גבו, והיו חלונות פתוחות מן הבתים אל השביל, והיו חוששין שמא ימות מת בבית אחד ותהא הטומאה בא מן החלון אל השביל ומן השביל אל הבית האחר דרך החלון הפתוח, לפיכך פקקו את החלון הפתוח לבית שהטומאה בתוכו בטפיח של חרס וגבו לצד השביל, וכלי חרס אינו מיטמא מגבו, וחוצץ, כי חששו שמא אין בסדק הגיגית פותח טפח ונמצאת הגיגית מאהלת על השביל והטומאה באה דרך השביל מבית זה לבית זה. אח"כ הוצרכו לפתוח החלון וליטול אותו טפיח הפקוק בחלון, ובאו לידע אם יש באותו סדק של גיגית פותח טפח ואין שם אהל באותו שביל להביא את הטומאה, שהטומאה יוצאה מן השביל דרך סדק שבגיגית כלפי מעלה. או אין בסדק של גיגית פותח טפח, ונמצאת השביל כאהל ומביאה את הטומאה מבית לבית. ומדדו מקדה של חרס וקשרוה בגמי והושיטוה כלפי מעלה, לראות אם היה בסדק הגיגית פותח טפח אם לאו

ומדבריהם למדנו שפוקקין וקושרין ומודדין בשבת
ובלבד שלא יהיה קשר של קיימא, והמדידה תהיה של מצוה, או להתלמד על דבר הוראה

סליק מסכת שבת

Shabbos24: 4

מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן.

We may cut up gourds before cattle or a carcass before dogs. R’ Yehudah says: If it was not [yet] a carcass prior to the Sabbath, it is prohibited, since it is not something that was prepared.

Shabbos24: 5

מְפִירִין נְדָרִים בַּשַּׁבָּת, וְנִשְׁאָלִין לִדְבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. פּוֹקְקִין אֶת הַמָּאוֹר, וּמוֹדְדִין אֶת הַמַּטְלִית וְאֶת הַמִּקְוֶה. וּמַעֲשֶׂה בִימֵי אָבִיו שֶׁל רַבִּי צָדוֹק וּבִימֵי אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁפָּקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בְּטָפִיחַ, וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְּקֵדָה בְגֶמִי לֵידַע אִם יֵשׁ בַּגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו. וּמִדִּבְרֵיהֶן לָמַדְנוּ שֶׁפּוֹקְקִין, וּמוֹדְדִין, וְקוֹשְׁרִין בַּשַּׁבָּת:

We may annul vows on the Sabbath, and we may seek release [from vows] for things that are necessary for the Sabbath. We may stop up a window, and we may measure a patch or a mikveh. An in-cident occurred in the days of R’ Tzaddok’s father and in the days of Abba Shaul ben Batnis, that they stopped up the window with an earthenware jug, and tied a cup with a rush to ascertain whether a vat had an aperture of a handbreadth or not. And from their words we learned that we may stop up, measure, and tie on the Sabbath.

Suggestions