Eiruvin 3:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים אין ערובו ערוב למטה מעשרה טפחים ערובו ערוב נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה ערובו ערוב נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס ובזמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה ק' אמה הרי זה ערוב נתנו במגדל ואבד המפתח הרי זה עירוב רבי אליעזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אינו ערוב

ר' עובדיה מברטנורא

נתנו באילן
העומד ברה"ר ויש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יותר

למעלה מעשרה אין עירובו עירוב
דכיון דהאילן רחב ד', למעלה מעשרה הוי רשות היחיד, והוא קנה שביתתו ברה"ר, וכיון דאי הוי בעי למשקל עירוביה ומיכליה בשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות לא מצי שקיל ליה דמייתי מרשות היחיד לרשות הרבים לא הוי עירוב

למטה מעשרה הרי זה עירוב
דלמטה מעשרה כרמלית היא, דכל משלשה ועד תשעה ברוחב ארבעה כרמלית היא, וכיון דאי שקיל ליה לעירוביה אין כאן אלא איסור שבות, הרי זה עירוב. ומתניתין רבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות. ובשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות מצי שקיל ליה, ונמצא הוא ועירובו במקום אחד הילכך הוי עירוב

נתנו בבור
שבכרמלית כגון שבבקעה ושבשדות ונתכוין לשבות בבקעה או בשדה, הרי זה עירוב, דבור עצמו רשות היחיד והוא קנה שביתה בכרמלית ובשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות מצי שקיל ליה, כרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות

אפילו גבוה מאה אמה
ואין למטה רוחב ארבע דלאו רשות היחיד הוא, ואע"ג דלמעלה רחב ארבע דהא עירוב על גבי מקום ד' בעינן

תלוש ונעוץ
הוא דהוי עירוב, אבל מחובר לא הוי עירוב משום דכי שקיל ליה גזירה שמא יקטום, לפי שהקנה רך הוא איכא למיגזר שמא יקטום כי שקיל ליה, אבל אילן קשה הוא ובין השמשות לשמא יעלה ויתלוש לא חיישינן, אבל קטימת קנה איידי דרכיכא ודאי מקטמא ומחייב משום קוצר. אי נמי קנה וקונדס מיחלף ליה מחובר בתלוש, דקנים הרבה תלושין נעוצים ונראין כמחוברים, משום הכי איכא למיגזר שמא יקטום במחובר ויחשוב שהוא תלוש, אבל באילן ליכא למיגזר שמא יעלה ויתלוש ויטעה לחשוב דתלוש הוא

נתנו במגדל
של עץ

ואבד המפתח הרי זה עירוב
וכגון שהמנעול קשור בחוטים וחבלים שאם לא ימצא המפתח אי אפשר לחתכן אלא בסכין, ת"ק סבר הואיל ואפשר לפתוח על ידי שיחתוך החבלים בסכין אין כאן איסור סקילה אלא איסור שבות, דמקלקל הוא בחתיכת החבלים וכל המקלקלים פטורים, ואיסור שבות ביה"ש בשעת קניית העירוב לא גזרו בו כדאמרן, הילכך הוי עירוב, דמצי מייתי סכין ויחתוך לחבלים ושקיל לעירוביה. ור' אליעזר סבר אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו ואסור לטלטל הסכין כדי לחתוך החבלים שאין תשמישו אלא לחתוך האוכלים, והואיל ואיכא תרתי, טלטול הסכין, וחתיכת החבלים, אפילו לרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות בין השמשות לא גזרו, בכה"ג מודה דגזרו. ואין הלכה כר"א

------------------
משנה ד

נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאת מבעוד יום אינו ערוב משחשיכה הרי זה ערוב אם ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הרי זה חמר גמל רבי יוסי ורבי שמעון אומרים ספק ערוב כשר אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים על ספק ערוב שכשר

ר' עובדיה מברטנורא

נתגלגל חוץ לתחום אינו עירוב
הואיל ויש מביתו שהוא לן שם עד עירובו יותר מאלפים אמה לא מצי למיזל ולמשקליה. והוא שנתגלגל שתי אמות חוץ לאלפים אמה שכל אדם יש לו ארבע אמות ממקום עירובו, שתי אמות מצד מזרחו של עירוב ושתי אמות מצד מערבו

נפל עליו גל
והוא דבעי מרא וחצינא לפנוייה, דהויא מלאכה ולא שבות

תרומה ונטמאת
דהשתא לא חזיא לא לדידיה ולא לאחריני. ואצטריך תנא לאשמעינן נתגלגל חוץ לתחום ונפל עליו גל, דאי אשמעינן נתגלגל, משום דליתיה גביה הוי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר, אבל נפל עליו גל דאיתיה גביה אימא להוי עירוב. ואי אשמעינן נפל עליו גל דלא מצי שקיל ליה אלא במלאכה במרא וחצינא, אבל נתגלגל דאפשר דנשיב זיקא ומהדר ליה לתוך התחום אימא ליהוי עירוב קמ"ל. ותנא נשרף להודיעך כחו דרבי יוסי דאע"ג דאינו בעולם משום ספק לא מתסר. ותנא תרומה שנטמאת להודיעך כחו דר"מ דאע"ג דישנו בעולם וי"ל העמידנה בין השמשות על חזקתה של קודם לכן וטהורה היתה אפ"ה, לא אמרינן חזקה לקולא

משחשיכה הרי זה עירוב
דלאחר שקנה בין השמשות אין חוששין לו אם נאבד

הרי זה חמר גמל
דמספקא לן אי קנה ליה עירוב והכא הויא ביתו ומהכא יש לו אלפים לכל רוח והפסיד אלפים שמעבר ביתו והלאה, או שמא לא קנה עירוב ומביתו יש לו אלפים לכל רוח ולא קנה לעבר עירובו כלום, ומחמת ספק זה נאסר ללכת אלא אלפים אמה שבין ביתו לעירוב, דממה נפשך בהנך משתרי, אבל באלפים דמעירובו ואילך לא, דילמא לא קנה עירוב. ומביתו ואילך נמי לא, דילמא קנה עירוב. נמצא זה מושכו לכאן וזה מושכו לכאן כאדם המנהיג חמור וגמל שהחמור הולך לפניו וזה מנהיגו והגמל מאחוריו והוא מושכו וצריך לפנות לפניו ולאחריו

רבי יוסי ור' שמעון אומרים ספק העירוב כשר
דאמרינן העמד עירוב על חזקתו, וכשהניחו היה בתוך התחום והיה טהור ולא היה עליו גל לפיכך עירובו עירוב וכן הלכה

Eruvin3: 3

נְתָנוֹ בְאִילָן, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵין עֵרוּבוֹ עֵרוּב; לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, עֵרוּבוֹ עֵרוּב. נְתָנוֹ בְּבוֹר, אֲפִלּוּ עָמֹק מֵאָה אַמָּה, עֵרוּבוֹ עֵרוּב. נְתָנוֹ בְרֹאשׁ הַקָּנֶה אוֹ בְרֹאשׁ הַקֻּנְדָּס, בִּזְמַן שֶׁהוּא תָלוּשׁ וְנָעוּץ, אֲפִלּוּ גָבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה, הֲרֵי זֶה עֵרוּב. נְתָנוֹ בְמִגְדָּל וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ, הֲרֵי זֶה עֵרוּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ, אֵינוֹ עֵרוּב.

If he placed it on a tree, higher than ten fists, his eruv is not valid; below ten fists, his eruv is valid. If he placed it in a ditch, even a hundred cubits deep, his eruv is valid. If he put it atop a reed or atop a pole, so long as it is uprooted and is stuck [into the ground], even if it is a hundred cubits high, his eruv is valid. If he placed it in a locker and lost the key, the eruv is valid. R’ Eliezer says: If he does not know that the key is in its place, the eruv is not valid.

Eruvin3: 4

נִתְגַּלְגַּל חוּץ לַתְּחוּם, וְנָפַל עָלָיו גַּל, אוֹ נִשְׂרַף, אוֹ תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת — מִבְּעוֹד יוֹם, אֵינוֹ עֵרוּב; מִשֶּׁחֲשֵׁכָה, הֲרֵי זֶה עֵרוּב. אִם סָפֵק — רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: סְפֵק עֵרוּב כָּשֵׁר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אַבְטֻלְמוֹס הֵעִיד מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים עַל סְפֵק עֵרוּב שֶׁכָּשֵׁר.

If it rolled beyond the techum, or a heap fell on it, or it burned, or [it was] terumah which became contaminated — if it was still day, the eruv is invalid; if after dark, the eruv is valid. If it is in doubt — R’ Meir and R’ Yehudah say: He is caught in between. R’ Yose and R’ Shimon say: A doubtful eruv is valid. Said R’ Yose: Avtulmos attested in the name of five sages that a doubtful eruv is valid.

Suggestions